Midraš

Sisällysluettelo

Tanḥuma qeḏošim

10

1

ארץ ישראל יושבת באמצעיתו של עולם, וירושלים באמצעיתה של ארץ ישראל, ובית המקדש באמצע ירושלים, וההיכל באמצע בית המקדש, והארון באמצע ההיכל, ואבן שתיה לפני הארון

ˀereṣ jiśraˀel joševeṯ be-ˀemṣaˁiṯo šel ˁolam wi-rušalajim be-ˀemṣaˁiṯah šel ˀereṣ jiśraˀel u-veṯ ham-miqdaš be-ˀemṣaˁ jerušalajim we-ha-heḵal be-ˀemṣaˁ beṯ ham-miqdaš we-ha-ˀaron be-ˀemṣaˁ ha-heḵal we-ˀeven šeṯijja lifne ha-ˀaron

Israelin maa sijaitsee maailman keskellä ja Jerusalem keskellä Israelin maata. Temppeli [on] keskellä Jerusalemia ja pyhäkkö keskellä temppeliä. Liitonarkki on keskellä pyhäkköä ja peruskivi on liitonarkin edessä.

Berešiṯ rabba

1

1

רבי הושעיה רבה פתח (משלי ח, ל): ואהיה אצלו אמון ואהיה שעשועים יום יום וגו', אמון פדגוג, אמון מכסה, אמון מצנע, ואית דאמר אמון רבתא. אמון פדגוג, היך מה דאת אמר (במדבר יא, יב): כאשר ישא האמן את הינק. אמון מכסה, היאך מה דאת אמר (איכה ד, ה): האמנים עלי תולע וגו'. אמון מצנע, היאך מה דאת אמר (אסתר ב, ז): ויהי אמן את הדסה. אמון רבתא, כמא דתימא (נחום ג, ח): התיטבי מנא אמון, ומתרגמינן האת טבא מאלכסנדריא רבתא דיתבא בין נהרותא. דבר אחר אמון, אמן. התורה אומרת אני הייתי כלי אמנותו של הקדוש ברוך הוא, בנהג שבעולם מלך בשר ודם בונה פלטין, אינו בונה אותה מדעת עצמו אלא מדעת אמן, והאמן אינו בונה אותה מדעת עצמו אלא דפתראות ופנקסאות יש לו, לדעת היאך הוא עושה חדרים, היאך הוא עושה פשפשין. כך היה הקדוש ברוך הוא מביט בתורה ובורא את העולם, והתורה אמרה בראשית ברא אלהים. ואין ראשית אלא תורה, היאך מה דאת אמר (משלי ח, כב): ה' קנני ראשית דרכו.

rabbi hošaˁja rabba paṯaḥ (mišle 8:30) wa-ˀehje ˀeṣlo ˀamon wa-ˀehje šaˁašuˁim jom jom we-ḡomer ˀamon paḏgoḡ ˀamon meḵusse ˀamon muṣnaˁ we-ˀiṯ daˀamar ˀamon rabbaṯa ˀamon paḏgoḡ heḵ ma de-ˀat ˀamar (be-miḏbar 11:12) ka-ˀašer jiśśa ha-ˀomen ˀeṯ haj-joneq ˀamon meḵusse heḵ ma de-ˀaṯ ˀamar (ˀeḵa 4:5) ha-ˀemunim ˁale tolaˁ we-ḡomer ˀamon muṣnaˁ heḵ ma de-ˀaṯ ˀamar (ˀester 2:7) waj-hi ˀomen ˀeṯ haḏassa ˀamon rabbaṯaˀ kema deṯemaˀ (naḥum 3:8) haṯeṭvi minnoˀ ˀamon u-meṯargeminan haˀaṯ ṭavaˀ me-ˀaleḵsanderijaˀ rabbaṯaˀ de-jaṯeva ben naharoṯaˀ davar ˀaḥer ˀamon ˀumman hat-tora ˀomereṯ ˀani hajiṯi keli ˀumnuṯo šel haq-qaḏoš baruḵ huˀ be-nohaḡ še-ba-ˁolam meleḵ baśar wa-ḏam bone palaṭin ˀeno bone ˀoṯah mid-daˁaṯ ˁaṣmo ˀella mid-daˁaṯ ˀumman we-ha-ˀumman ˀeno bone ˀoṯah mid-daˁaṯ ˁaṣmo ˀella difteraˀoṯ u-pinqesaˀoṯ ješ lo la-ḏaˀaṯ heˀk huˀ ˁośe haḏarim heˀk huˀ ˁośe pišpešin kaḵ haja haq-qaḏoš baruḵ huˀ mabbiṯ bat-tora u-vore ˀeṯ ha-ˁolam we-hat-tora ˀamera be-rešiṯ baraˀ ˀelohim we-ˀen rešiṯ ˀella tora heˀaḵ ma de-ˀaṯ ˀamar (mišle 8:22) jhwh qanani rešiṯ darko

Rabbi Hošaˁja Suuri avasi:

Jo silloin minä, esikoinen (ˀamon), olin hänen vierellään, hänen ilonaan päivät pitkät, jne.
Sananl. 8:30

ˀamon [on] [lasten]hoitaja, ˀamon [on] peitetty, ˀamon [on] piilotettu, ja on niitä, jotka sanovat, että ˀamon [on] suuri.

ˀamon [on] hoitaja; on kuin sanoisi:

kun käsket minua nostamaan sen syliini kuin hoitaja (ˀomen) sylilapsen
4. Moos. 11:12

ˀamon [on] peitetty, niin kuin sanassa sanotaan:

Jotka pukeutuivat (ha-ˀemunim) purppuraan
Valit. 4:5

ˀamon [on] piilotettu, niin kuin sanassa sanotaan:

Hän oli setänsä tyttären Hadassan kasvatusisä (ˀomen)
Ester 2:7

Ihmekös tuo [, että jotkut sanovat] ˀamonin [olevan] suuri:

Oletko sinä muka parempi kuin Theba (ˀamon),
Nah. 3:8

Ja se kääntyy [Targumissa] Oletko sinä parempi kuin mahtava Aleksandria, joka sijaitsee jokien välissä?

Toinen tulkinta: ˀamon [on] arkkitehti. Toorahan sanoo: Minä olin Pyhän —olkoon hän siunatu— mestarikäsityöläinen.

Maailman menon mukaan kun lihaa ja verta oleva kuningas rakentaa palatsin, hän ei rakenna sitä omaan tietoonsa [perustaen], vaan arkkitehdin tiedon mukaan. Eikä arkkitehti rakenna sitä oman tietonsa mukaan, vaan pergamenttien ja kirjoitustaulujen [mukaan], [joita] hänellä on, jotta hän tietäisi kuinka tehdä huoneet ja kuinka asettaa lattialaatat. Näin Pyhä —olkoon hän siunatu— katsoi Tooraa ja loi maailman. Toorassahan lukee Alussa Jumala loi. Eikä ole muuta alkua kuin Toora, niin kuin sanassa sanotaan:

Minut Herra loi ennen kaikkea muuta, luomisensa esikoisena, ennen taivasta ja maata.
Sananl. 8:22

2

רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי פתח (תהלים קיא, ו): כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים, מה טעם גלה הקדוש ברוך הוא לישראל מה שנברא ביום הראשון, ומה שנברא ביום השני, מפני עובדי כוכבים ומזלות, שלא יהיו מונין את ישראל, ואומרין להם הלא אמה של בזוזים אתם, וישראל משיבין אותן ואומרין להם, ואתם הלא בזוזה היא בידכם, הלא (דברים ב, כג): כפתרים היצאים מכפתר השמידם וישבו תחתם, העולם ומלואו של הקדוש ברוך הוא, כשרצה נתנה לכם, וכשרצה נטלה מכם ונתנה לנו, הדא הוא דכתיב: לתת להם נחלת גוים וגו', הגיד להם את כל הדורות.

rabbi jehošuaˁ de-siḵnin be-šem rabbi lewi paṯaḥ (tehillim 111:6) koaḥ maˁaśaw higgiḏ le-ˁammo laṯeṯ lahem naḥalaṯ gojjim ma ṭaˁam gilla haq-qaḏoš baruḵ huˀ le-jiśraˀel ma šen-nivra baj-jom ha-rišon u-ma šen-nivra baj-jom haš-šeni mip-pene ˁoveḏe koḵavim u-mazzaloṯ šel-loˀ jihju monin ˀeṯ jiśraˀel we-ˀomerin lahem ha-loˀ ˀumma šel bezuzim ˀattem we-jiśraˀel mešivin ˀoṯan we-ˀomerin lahem we-ˀattem ha-loˀ bezuza hiˀ be-jeḏeḵem ha-loˀ (devarim 2:23) kaftorim haj-joṣeˀim mik-kaftor hišmiḏum waj-ješevu taḥtam ha-ˁolam u-meloˀo šel haq-qaḏoš baruḵ huˀ ke-še-raṣa neṯanah laḵem u-ke-še-raṣa neṭalah mikkem u-neṯanah lanu ha-ḏa huˀ di-ḵeṯiv laṯeṯ lahem naḥalaṯ gojjim we-ḡomer higgiḏ lahem ˀeṯ kol had-doroṯ

Rabbi Jehošuaˁ Sikniniläinen avasi rabbi Lewin nimissä:

Hän on teoillaan osoittanut kansalleen voimansa, hän on antanut sille omaksi toisten kansojen maat.
Ps. 111:6

Minkä vuoksi Pyhä —olkoon hän siunatu— paljasti Israelille mitä luotiin ensimmäisenä päivänä ja mitä luotiin toisena päivänä? Tähtien palvojien ja eläinradan tähtikuvioiden palvojien vuoksi, etteivät he härnäisi [jatkuvasti] israelilaisia sanoen heille:«Ettekö te ole ryövärikansaa?» Ja Israel vastaisi [tuon tuosta] ja sanoisi heille: «Ettekö itse ryövänneet [maanne]? Eikö ollut niin, että

Kaftorista lähtenyt kansa hävitti heidät ja asettui asumaan heidän alueilleen.
5 Moos. 2:23

Maailma/aiooni ja sen täytteys/plerooma ovat Pyhän —olkoon hän siunatu— ja kun Hän tahtoi, Hän antoi maan teille, ja kun hän tahtoi, hän otti sen teiltä ja antoi meille. Siitähän sanassa sanotaan:

hän on antanut sille omaksi toisten kansojen maat.
Ps. 111:6»

Hän ilmoitti/kertoi heille joka sukupolvesta.

3

בראשית ברא אלהים, רבי תנחומא פתח (תהלים פו, י): כי גדול אתה ועשה נפלאות, אמר רבי תנחום הנוד הזה אם יהיה בו נקב כחד של מחט, כל רוחו יוצא ממנו, והאדם עשוי מחלים מחלים, נקבים נקבים, ואין רוחו יוצא ממנו, מי יעשה כן (תהלים פו, י): אתה אלהים לבדך. אימתי נבראו המלאכים, רבי יוחנן אמר בשני נבראו המלאכים, הדא הוא דכתיב (תהלים קד, ג): המקרה במים עליותיו וגו', וכתיב (תהלים קד, ד): עשה מלאכיו רוחות, רבי חנינא אמר בחמישי נבראו מלאכים, הדא הוא דכתיב (בראשית א, כ): ועוף יעופף על הארץ וגו', וכתיב (ישעיה ו, ב): ובשתים יעופף, רבי לולינא בר טברין אמר בשם רבי יצחק בין על דעתיה דרבי חנינא בין על דעתיה דרבי יוחנן, הכל מודים שלא נברא ביום ראשון כלום, שלא יאמרו מיכאל היה מותח בדרומו של רקיע, וגבריאל בצפונו, והקדוש ברוך הוא ממדד באמצעו, אלא (ישעיה מד, כד): אנכי ה' עשה כל נטה שמים לבדי וגו' מאתי, מי אתי כתיב, מי היה שתף עמי בבריתו של עולם. דבר אחר כי גדול אתה ועשה נפלאות, בנהג שבעולם מלך בשר ודם מתקלס במדינה, וגדולי המדינה מתקלסין עמו, שנושאין עמו במשאו, אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן, אלא הוא לבדו ברא את העולם, הוא לבדו מתקלס בעולם, הוא לבדו מתהדר בעולמו. אמר רבי תנחומא, כי גדול אתה ועשה נפלאות, למה, כי אתה אלהים לבדך, אתה לבדך בראת את העולם.

(berešiṯ 1:1) be-rešiṯ bara ˀelohim rabbi tanḥuma paṯaḥ (tehillim 86:10) ki ḡaḏol ˀatta we-ˁośe niflaˀoṯ ˀamar rabbi tanḥum han-noḏ haz-ze ˀim jihje bo neqev ke-ḥoḏ šel maḥaṭ kol ruḥo joṣe mimmennu we-ha-ˀadam ˁaśuj meḥillim meḥillim neqavim neqavim we-ˀen ruḥo joṣe mimmennu mi jaˁaśe ḵen (tehillim 86:10) ˀatta ˀelohim le-vaddeḵa ˀemaṯaj nivreˀu ham-malˀaḵim rabbi joḥanan ˀamar baš-šeni nivreˀu ham-malˀaḵim ha-ḏa huˀ di-ḵeṯiv (tehillim 104:3) ha-mqare bam-majim ˁalijjoṯaw we-ḡomer u-ḵeṯiv (tehillim 104:4) ˁośe malˀaḵaw ruḥoṯ rabbi ḥanina ˀamar ba-ḥamiši nivreˀu malˀaḵim ha-ḏa huˀ di-ḵeṯiv (berešiṯ 1:20) we-ˁof jeˁofef ˁal ha-ˀareṣ we-ḡomer u-ḵeṯiv (ješaˁjahu 6:2) u-vištajim jeˁofef rabbi luljana bar ṭavrin ˀamar be-šem rabbi jiṣḥaq ben ˁal daˁṯeh de-rabbi ḥanina ben ˁal daˁṯeh de-rabbi joḥanan hak-kol moḏim še-loˀ nivra be-jom rišon kelum še-loˀ jomeru miḵaˀel haja moṯeaḥ bi-ḏeromo šel raqiaˁ we-ḡavriˀel bi-ṣefono we-haq-qadoš baruḵ huˀ memaddeḏ be-ˀemṣaˁo ˀella (ješaˁjahu 44:24) ˀanoḵi jhwh ˁośe kol noṭe šamajim le-vaddi we-ḡomer me-ˀitti mi ˀitti keṯiv mi haja šuttaf ˁimmi bi-verijjaṯo šel ˁolam davar ˀaḥer ki ḡaḏol ˀatta we-ˁośe niflaˀoṯ be-nohaḡ šeb-ba-ˁolam meleḵ baśar wa-ḏam miṯqalles bam-meḏina u-ḡeḏole ham-meḏina miṯqallesin ˁimmo še-nośeˀin ˁimmo be-maśśaˀo ˀaval haq-qadoš baruḵ huˀ ˀeno ḵen ˀella huˀ le-vaddo bara ˀeṯ ha-ˁolam huˀ le-vaddo miṯqalles ba-ˁolam huˀ le-vaddo miṯhadder be-ˁolamo ˀamar rabbi tanḥuma ki ḡaḏol ˀatta we-ˁośe niflaˀoṯ lamma ki ˀatta ˀelohim le-vaddeḵa ˀatta le-vaddeḵa baraṯa ˀeṯ ha-ˁolam

Alussa Jumala loi... Rabbi Tanḥuma avasi:

Sinä olet suuri ja teet ihmetekoja
Ps. 86:10

Rabbi Tanḥum sanoi: «Jos tässä nahkaleilissä olisi neulan piston kaltainen reikä, kaikki siinä oleva ilma (ruaḥ) poistuisi siitä. Ihmiseen on tehty aukkoja ja reikiä, eikä hänen ruaḥinsa poistu hänestä. Kuka [pystyy] tekemään sellaisen?

sinä, Jumala, yksinäsi
Ps. 86:10»

Milloin enkelit luotiin? Rabbi Joḥanan sanoi: «Enkelit luotiin toisena päivänä. Tästähän on kirjoitettu:

ja tehnyt salisi ylisten vetten keskelle
Ps. 104:3

Ja on kirjoitettu:

Sinä teet tuulista (ruaḥ) sanasi viejät
Ps. 104:4»

Rabbi Ḥanina sanoi: «Enkelit luotiin viidentenä päivänä. Tästähän on kirjoitettu:

ja lennelkööt linnut maan yllä
1 Moos. 1:20

Ja on kirjoitettu:

ja kahdella [siivellä] lensivät
Jes. 6:2»

Rabbi Luljana bar Ṭavrin sanoi rabbi Jiṣḥaqin nimissä: «Rabbi Ḥaninan tai rabbi Joḥananin käsityksen välillä kaikki myöntävät, ettei ensimmäisenä päivänä luotu yhtäkään [enkeliä], jottei sanottaisi, että Miḵaˀel leväytti eteläisen taivaankannen ja Gabriˀel pohjoisen, ja Pyhä —olkoon Hän siunattu— pingotti sen keskiosan, vaan:

Minä olen Herra, olen tehnyt kaiken! Yksinäni minä leväytin auki taivaan, muovasin maan kenenkään auttamatta.
Jes. 44:24

On kirjoitettu Mi ˀitti Kuka [oli] kanssani? Kuka oli minun kumppaninani maailman luomisessa?»

Toinen tulkinta: Sillä sinä olet suuri ja teet ihmetekoja. Rabbi Tanḥum sanoi: «Maailman menon mukaan lihaa ja verta olevaa kuningasta ylistetään [hänen] maassa[an] ja maan suurmiehiä ylistetään hänen rinnallaan, sillä he kantavat hänen kanssaan sen taakan. Mutta Pyhä —olkoon Hän siunattu— ei ole sellainen, vaan yksin hän loi maailman. Häntä yksin on ylistäminen maailmassa. Häntä yksin on kunnioittaminen hänen maailmassaan.»

Rabbi Tanḥum sanoi: «Sillä sinä olet suuri ja teet ihmetekoja. Miksi? Sillä sinä yksin olet Jumala — sinä yksin loit maailman.»

4

בראשית ברא אלהים, ששה דברים קדמו לבריאת העולם, יש מהן שנבראו, ויש מהן שעלו במחשבה להבראות. התורה והכסא הכבוד, נבראו. תורה מנין, שנאמר (משלי ח, כב): ה' קנני ראשית דרכו. כסא הכבוד מנין, דכתיב (תהלים צג, ב): נכון כסאך מאז וגו'. האבות וישראל ובית המקדש ושמו של משיח, עלו במחשבה להבראות, האבות מנין, שנאמר (הושע ט, י): כענבים במדבר וגו'. ישראל מנין, שנאמר (תהלים עד, ב): זכר עדתך קנית קדם. בית המקדש מנין, שנאמר (ירמיה יז, יב): כסא כבוד מרום מראשון וגו'. שמו של משיח מנין, שנאמר (תהלים עב, יז): יהי שמו לעולם וגו'. רבי אהבה ברבי זעירא אמר אף התשובה, שנאמר (תהלים צ, ב): בטרם הרים ילדו, ואותה השעה תשב אנוש עד דכא וגו', אבל איני יודע איזה מהם קדם, אם התורה קדמה לכסא הכבוד ואם כסא הכבוד קדם לתורה, אמר רבי אבא בר כהנא התורה קדמה לכסא הכבוד, שנאמר (משלי ח, כב): ה' קנני ראשית דרכו וגו', קודם לאותו שכתוב בו (תהלים צג, ב): נכון כסאך מאז. רבי הונא ורבי ירמיה בשם רבי שמואל בר רבי יצחק אמרו, מחשבתן של ישראל קדמה לכל דבר, משל למלך שהיה נשוי למטרונה אחת, ולא היה לו ממנה בן, פעם אחת נמצא המלך עובר בשוק, אמר טלו מילנין וקלמין זו לבני, והיו הכל אומרין, בן אין לו והוא אומר טלו מילנין וקלמין זו לבני, חזרו ואמרו המלך אסטרולוגוס גדול הוא, אלולי שצפה המלך שהוא עתיד להעמיד ממנה בן לא היה אומר טלו מילנין וקלמין לבני. כך אלולי שצפה הקדוש ברוך הוא שאחר עשרים וששה דורות ישראל עתידין לקבל את התורה, לא היה כותב בתורה צו את בני ישראל, דבר אל בני ישראל. אמר רבי בנאי, העולם ומלואו לא נברא אלא בזכות התורה, שנאמר (משלי ג, יט): ה' בחכמה יסד ארץ וגו'. רבי ברכיה אמר בזכות משה, שנאמר (דברים לג, כא): וירא ראשית לו. רב הונא בשם רב מתנה אמר, בזכות שלשה דברים נברא העולם, בזכות חלה, ובזכות מעשרות, ובזכות בכורים, ומה טעם, בראשית ברא אלהים, ואין ראשית אלא חלה, שנאמר (במדבר טו, כ): ראשית ערסתיכם, אין ראשית אלא מעשרות, היך דאת אמר (דברים יח, ד): ראשית דגנך, ואין ראשית אלא בכורים, שנאמר (שמות כג, יט): ראשית בכורי אדמתך וגו'.

be-rešiṯ bara ˀelohim šišša ḏevarim qaḏemu li-vrijaṯ ha-ˁolam ješ me-hen šen-nivraˀu we-ješ me-hen še-ˁalu bam-maḥašava le-hibbareˀoṯ hat-tora we-hak-kisse hak-kavoḏ nivreˀu tora minnajan šen-neˀemar (mišle 8:22) jhwh qanani rešiṯ darko kisseˀ hak-kavoḏ minnajin di-ḵeṯiv (tehillim 93:2) naḵon kisˀaḵa me-ˀaz we-ḡomer ha-ˀavoṯ we-jiśraˀel u-veṯ ham-miqdaš u-šemo šel mašiaḥ ˁalu bam-maḥašava le-hibbareˀoṯ ha-ˀavoṯ minnajin šen-neˀemar (hošeaˁ 9:10) ka-ˁanaḇim bam-miḏbar we-ḡomer jiśraˀel minnajan šen-neˀemar (tehillim 74:2) zeḵor ˁaḏaṯeḵa qaniṯaq-qeḏem beṯ ham-miqdaš minnajin šen-neˀemar (jirmejahu 17:12) kisseˀ kavoḏ marom me-riˀšon we-ḡomer šemo šel mašiaḥ minnajin šen-neˀemar (tehillim 72:17) jehi šemo le-ˁolam we-ḡomer rabbi ˀahava be-rabbi zeˁira ˀamar ˀaf hat-tešuva šen-neˀemar (tehillim 90:2) be-ṭerem harim jullaḏu we-ˀoṯah haš-šaˁa (tehillim 90:3) tašev ˀenoš ˁaḏ-dakka we-ḡomer ˀaval ˀeni joḏeaˁ ˀeze mehem qoḏem ˀim hat-tora qaḏema le-kisse hak-kavoḏ we-ˀim kisse hak-kavoḏ qoḏem lat-tora ˀamar rabbi ˀabba bar kahana hat-tora qaḏema le-kisse hak-kavoḏ šen-neˀemar (mišle 8:22) jhwh qanani rešiṯ darko we-ḡomer qoḏem le-ˀoṯo šek-kaṯuv bo (tehillim 93:2) naḵon kisˀaḵa me-ˀaz rabbi huna we-rabbi jirmeja be-šem rabbi šemuˀel bar rabbi jiṣḥaq ˀameru maḥšavtan šel jiśraˀel qaḏema le-ḵol davar mašal le-meleḵ še-haja naśuj le-maṭrona ˀaḥaṯ we-loˀ haja lo mimmenna ben paˁam ˀaḥaṯ nimṣa ham-meleḵ ˁoveḏ baš-šuq ˀamar ṭelu milanin we-qalmin zo livni we-haju hak-kol ˀomerin ben ˀen lo we-huˀ ˀomer ṭelu milanin we-qalmin zo livni ḥazeru we-ˀameru ham-meleḵ ˀasṭeroloḡus gaḏol huˀ ˀillule šeṣ-ṣafa ham-meleḵ še-huˀ ˁaṯiḏ le-haˁamiḏ mimmenna ben loˀ haja ˀomer ṭelu milanin we-qalmin zo livni kaḵ ˀillule šeṣ-ṣafa haq-qaḏoš baruḵ huˀ še-ˀaḥar ˁeśrim we-šišša doroṯ jiśraˀel ˁaṯiḏin le-qabbel lat-tora loˀ haja koṯev bat-tora ṣaw ˀeṯ bene jiśraˀel dabber ˀel bene jiśraˀel ˀamar rabbi banaˀj ha-ˁolam u-meloˀo loˀ nivra ˀella bi-zeḵuṯ hat-tora šen-neˀemar (mišle 3:19) jhwh be-ḥoḵma jasaḏ-ˀareṣ we-ḡomer rabbi bereḵja ˀamar bi-zeḵuṯ moše šen-neˀemar (devarim 33:21) waj-jarˀ rešiṯ lo rav huna be-šem rav maṯna ˀamar bi-zeḵuṯ šelaša devarim nivra ha-ˁolam bi-zeḵuṯ ḥalla bi-zeḵuṯ maˁaśroṯ bi-zeḵuṯ bikkurim u-maṭ-ṭaˁam be-rešiṯ bara ˀelohim we-ˀen rešiṯ ˀella ḥalla šen-neˀemar (bemiḏbar 15:20) rešiṯ ˁarisoṯeḵem ˀen rešiṯ ˀella maˁaśroṯ šen-neˀemar (devarim 18:4) rešiṯ deḡaneḵa we-ˀen rešiṯ ˀella bikkutim šen-neˀemar (šemoṯ 23:19) rešiṯ bikkure ˀaḏmaṯeḵa we-ḡomer

Alussa Jumala loi... Kuusi asiaa edelsi maailman luomista. [Osa] niistä luotiin, [osa] nousi ajatuksessa (maḥašava) tullakseen luoduksi. Toora ja kunnian (kavoḏ) valtaistuin luotiin. Miten niin Toora luotiin? Niin kuin [sanassa] sanotaan:

Minut Herra loi suunnitelmansa aluksi,
Sananl. 8:22

Miten niin kunnian valtaistuin luotiin? Onhan kirjoitettu:

Sinun valtaistuimesi on vahva aikojen alusta,
Ps. 93:2

Patriarkat (ˀavoṯ), Israel, temppeli ja messiaan nimi nousivat ajatuksessa tullakseen luoduiksi. Miten niin patriarkat nousivat ajatuksessa? Niin kuin [sanassa] sanotaan:

Kuin viinirypäleet autiomaassa oli Israel, kun minä sen löysin. Kun näin teidän isänne (ˀavoṯ), he olivat kuin viikunapuun keväthedelmät.
Hoos. 9:10

Miten niin Israel nousi ajatuksessa? Niin kuin [sanassa] sanotaan:

Muista seurakuntaasi, jonka muinoin omaksesi otit,
Ps. 74:2

Miten niin temppeli nousi ajatuksessa? Niin kuin [sanassa] sanotaan:

Kunnian valtaistuin, korkealle korotettu alusta asti, on meidän pyhäkkömme paikka.
Jer. 17:12

Miten niin messiaan nimi nousi ajatuksessa? Niin kuin [sanassa] sanotaan:

Pysyköön hänen nimensä ikuisesti,
Ps. 72:17

Rabbi ˀAhava sanoi rabbi Zeˁiran [nimissä]: «Myös kääntymys (tešuva ⇐√šub, ἐπιστροφή) [nousi ajatuksessa, πρόοδος], niin kuin [sanassa] sanotaan:

Ennenkuin vuoret syntyivät
Ps. 90:2

Ja samaan aikaan:

Sinä palautat (√šub) ihmiset takaisin tomuun ja sanot: "Palatkaa (√šub) jälleen, te ihmisten lapset".
Ps. 90:3

Vaan en tiedä, kumpi edeltää [kumpaa]. Edelsikö Toora kunnian valtaistuinta vai kunnian valtaistuin Tooraa?»

Rabbi ˀAbba bar Kahana sanoi: «Toora edelsi kunnian valtaistuinta, niin kuin [sanassa] sanotaan:

Minut Herra loi ennen kaikkea muuta, luomisensa esikoisena, ennen taivasta ja maata.
Sananl. 8:22

[Yllä oleva] edeltää sitä, mistä on kirjoitettu:

Sinun valtaistuimesi on vahva aikojen alusta,
Ps. 93:2»

Rabbi Huna ja rabbi Jirmeja sanoivat rabbi Šemuˀel bar rabbi Jiṣḥaqin suulla: «Israelin ajatus/idea edelsi kaikkia muita asioita/sanoja. [Edellinen] muistuttaa kuningasta joka oli ottanut vaimokseen erään naisen (maṭrona), mutta hänellä ei ollut poikaa tämän kanssa. Sanoipa [kuningas]: Viekää nämä musteet ja kynät (?) pojalleni!

[Käsketyt] kääntyivät [toisiinsa päin] ja sanoivat: Kuningas on suuri astrologi. Ellei kuningas olisi nähnyt ennakolta, että hän on saava pojan [vaimonsa] kanssa, ei hän olisi sanonut "Viekää nämä musteet ja kynät pojalleni!"

Näin [ollen] ellei Pyhä —olkoon hän siunattu— olisi nähnyt ennakolta, että 26 sukupolven kuluttua Israel oli ottava vastaan (√qbl) Tooran, ei hän olisi kirjoittanut siihen: Käske israelilaisia, puhu israelilaisille!»

Rabbi Banaˀj sanoi: «Maailmaa (ˁolam, αἰών) ja sen täytteyttä (meloˀ, πλήρωμα) ei luotu kuin Tooran hyväksi, niin kuin [sanassa] sanotaan:

Viisaudella Herra loi maan perustan
Sananl. 3:19»

Rabbi Beraḵja sanoi: «Mooseksen hyväksi, niin kuin [sanassa] sanotaan:

Hän valitsi itselleen parhaan osan,
5. Moos. 33:21»

Rav Huna sanoi rav Maṯenan suulla: «Maailma luotiin kolmen asian hyväksi: ḥallan hyväksi, kymmenysten hyväksi ja ensihedelmien hyväksi. Millä perusteella? Alussa Jumala loi... Eikä ole muuta alkua kuin ḥalla, niin kuin [sanassa] sanotaan:

leipomuksen alku
4. Moos 15:20

Eikä ole muuta alkua kuin kymmenykset; on kuin sanoisi:

viljan alku
5. Moos 18:4

Eikä ole muuta alkua kuin ensihedelmät, niin kuin [sanassa] sanotaan:

peltosi sadon alku
2. Moos 23:19»

5

רב הונא בשם בר קפרא פתח (תהלים לא, יט): תאלמנה שפתי שקר וגו', אתפרכן, אתחרשן, אשתתקן. אתפרכן אתחרשן, היך מה דאת אמר (שמות ד, יא): או מי ישום אלם או חרש או פקח או עור הלא אנכי ה', ואומר (בראשית לז, ז): והנה אנחנו מאלמים אלמים בתוך השדה והנה קמה אלמתי. אשתתקן, כמשמעו (תהלים לא, יט): הדברות על צדיק, חי העולמים. (תהלים לא, יט): עתק, שהעתיק בבריותיו. (תהלים לא, יט): בגאוה, אתמהה בשביל להתגאות ולומר אני דורש במעשה בראשית. (תהלים לא, יט): ובוז, אתמהה מבזה על כבודי, דאמר רבי יוסי בר חנינא כל המתכבד בקלון חברו אין לו חלק לעולם הבא, בכבודו של מקום על אחת כמה וכמה, ומה כתיב אחריו (תהלים לא, כ): מה רב טובך אשר צפנת ליראיך, ליראיך ולא לבוזים את מוראך [הרב] אל יהי במה רב טובך, בנהג שבעולם מלך בשר ודם בונה פלטין במקום הביבים, ובמקום האשפה, ובמקום הסריות, כל מי שהוא בא לומר פלטין זו בנויה במקום הביבים ובמקום האשפה ובמקום הסריות, אינו פוגם. כך כל מי שהוא בא לומר העולם הזה נברא מתוך תהו ובהו, אינו פוגם, אתמהה. רב הונא בשם בר קפרא אמר, אילולי שהדבר כתוב אי אפשר לאמרו, בראשית ברא אלהים, מנין הן, והארץ היתה תהו ובהו.

rav huna be-šem bar qappara peṯaḥ (tehillim 31:19) teˀalamna śifṯe šaqer we-ḡomer ˀiṯparḵan ˀiṯḥaršan ˀištatteqan ˀiṯparḵan ˀiṯḥaršan heḵ ma de-ˀat ˀamar (śemoṯ 4:11) ˀo mi jaśum ˀillem ˀo ḥereš ˀo piqqeaḥ ˀo ˁiwwer ha-loˀ ˀanoḵi h' we-omer (berešiṯ 37:7) we-hinne ˀanaḥnu meˀallemim ˀalummim beṯoḵ haś-śaḏe we-hinne qamma ˀalummaṯi ˀištatteqan ke-mašmaˁo (tehillim 31:19) had-doveroṯ ˁal ṣaddiq ḥaj ha-ˁolamim (tehillim 31:19) ˁaṯaq še-heˁtiq bi-vrijjoṯaw (tehillim 31:19) be-ḡaˀawa ˀeṯmeha bi-ševil le-hiṯgaˀoṯ we-lomar ˀani ḏoreš be-maˁaśe verešiṯ (tehillim 31:19) wa-vuz ˀeṯmeha mevazze ˁal kevoḏi de-ˀamar rabbi josi bar ḥanina kol ham-miṯkabbeḏ biqlon ḥavero ˀen lo ḥeleq la-ˁolam hab-ba bi-ḵevoḏo šel maqom ˁal ˀaḥaṯ kamma we-ḵamma u-ma keṯiv ˀaḥaraw (tehillim 31:20) ma rav ṭuveḵa ˀašer ṣafanta li-reˀeḵa we-loˀ lab-bozim ˀeṯ moraˀaḵa ˀal jehi bema rav ṭuveḵa be-nohaḡ šeb-baˁolam meleḵ baśar wa-ḏam bone palaṭin bi-mqom hab-bivim u-vi-mqom ha-ˀašpa u-vi-mqom has-serajuṯ kol mi še-huˀ ba lomar palaṭin zo benuja bi-mqom hab-bivim u-vi-mqom ha-ˀašpa u-vi-mqom has-sarijjoṯ ˀeno poḡem kaḵ kol mi še-huˀ ba lomar ha-ˁolam haz-ze nivra mittoḵ tohu wa-vohu ˀeno poḡem ˀeṯmeha rav huna be-šem bar qappara ˀamar ˀilule še-had-davar kaṯuv ˀi ˀefšar le-ˀamero be-rešiṯ bara ˀelohim minnajin hen we-ha-ˀáreṣ hajeṯa ṯóhu wa-vóhu

Rav Huna avasi rav Qapparan suulla:

Mykistykööt valheen huulet jne.
Ps. 31:19

Sidottakoot, mykistykööt ja vaietkoot. Sidottakoot ja mykistykööt, niin kuin sanassa sanotaan:

Herra sanoi hänelle: «Kuka tekee ihmisestä mykän (ˀillem) tai kuuron, näkevän tai sokean? Enkö juuri minä, Herra?»
2. Moos. 4:11

Sanotaanhan [siinä] myös:

Me olimme pellolla lyhteitä (ˀalummim) sitomassa, ja yhtäkkiä minun lyhteeni nousi pystyyn.
1. Moos. 37:7

Vaietkoot —niin kuin se kuulostaa—

jotka puhuvat vanhurskasta vastaan
Ps. 31:19

maailmojen (/aioonien) elämää [vastaan].

Röyhkeästi (ˁaṯaq)
Ps. 31:19

siitä, minkä Hän on kätkenyt (heˁtiq) luomakunnaltaan.

Ylpeästi
Ps. 31:19

rehennelläkseen ja sanoakseen, että [kykenee] selittämään luomistarinan (maˁaśe verešiṯ).

Ylenkatseellisesti
Ps. 31:19

hän halveksii Jumalan kunniaa!

Kuten rabbi Josi bar Ḥanina on sanonut: «Kenelläkään joka ylentää itsensä häpäisemällä ystävänsä, ei ole osuutta tulevassa (/tuonpuoleisessa) maailmassa. Entäpä sellaisella, joka [käyttää] siihen Jumalan kunniaa (ḵevoḏo šel maqom)? Ja mitä sanassa sanotaankaan heti perään:

Kuinka suuri onkaan sinun hyvyytesi! Se on ehtymätön aarre niille, jotka sinua pelkäävät.
Ps. 31:20»

Niille, jotka sinua pelkää eikä niille, jotka ylenkatsovat sinun kunniottamistasi. Älköön [jälkimmäisille] olko suuri sinun hyvyytesi. Maailman menon mukaan kun lihaa ja verta oleva kuningas rakentaa palatsin paikkaan, jossa on viemäreitä tai lantakasa tai jätteitä, niin jokainen joka menee sanomaan, että tuo palatsi on rakennettu viemäreiden, lantakasan tai jätteiden päälle, eikö hän häpäise [sitä]? Samoin jokainen joka menee sanomaan, että tämänpuolinen maailma luotiin keskelle autiutta ja tyhjyyttä, eikö hän häpäise [sitä]? Rav Huna sanoi rav Qapparan suulla: «Ellei asiaa (/sanaa) olisi kirjoitettu, ei olisi mahdollista sanoa:

Alussa loi Jumala
1. Moos. 1:1

Mistä? Kas, tästä:

Ja maa oli autio ja tyhjä,
1. Moos. 1:2»

6

רבי יהודה בר סימון פתח (דניאל ב, כב): הוא גלא עמיקתא ומסתרתא. הוא גלא עמיקתא, זו גיהנם, שנאמר (משלי ט, יח): ולא ידע כי רפאים שם, ואומר (ישעיה ל, לג): העמיק הרחב. ומסתרתא, זו גן עדן, שנאמר (ישעיה ד, ו): למחסה ולמסתור מזרם וממטר, ואומר (תהלים לא, כא): תסתירם בסתר פניך. דבר אחר הוא גלא עמיקתא ומסתרתא, אלו מעשיהם של רשעים, שנאמר (ישעיה כט, טו): הוי המעמיקים מה'. ומסתרתא, אלו מעשיהם של רשעים, שנאמר (ישעיה כט, טו): לסתר עצה. (דניאל ב, כב): ידע מה בחשוכא, אלו מעשיהם של רשעים, שנאמר (ישעיה כט, טו): והיה במחשך מעשיהם. (דניאל ב' כב): ונהורא עמה שרא, אלו מעשיהם של צדיקים, דכתיב (משלי ד, יח): וארח צדיקים כאור נגה, ואומר (תהלים צז, יא): אור זרע לצדיק וגו'. אמר רבי אבא סרונגיא, ונהורא עמה שרא, זה מלך המשיח, שנאמר (ישעיה ס, א): קומי אורי וגו'. בפסיקתא, אמר רבי יהודה בר סימון מתחלת בריתו של עולם הוא גלא עמיקתא ומסתרתא, בראשית ברא אלהים וגו', ולא פרש, והיכן פרש להלן (ישעיה מ, כב): הנוטה כדק שמים. ואת הארץ, ולא פרש, והיכן פרש להלן (איוב לז, ו): כי לשלג יאמר הוא ארץ (איוב לח, לח): בצקת עפר למוצק וגו'. ויאמר אלהים יהי אור, ולא פרש, והיכן פרש (תהלים קד, ב): עטה אור כשלמה.

rabbi jehuḏa bar simon pataḥ (daniˀel 2:22) huˀ galeˀ ˁammiqaṯaˀ u-mesatteraṯaˀ huˀ galeˀ ˁammiqaṯaˀ zo gehinnom šen-neˀemar (mišle 9:18) we-loˀ jaḏaˁ ki refaˀim šam we-ˀomer (ješaˁjahu 30:33) heˁmiq hirḥiv u- mesatteraṯaˀ zo gan ˁeḏen šen-neˀemar (ješaˁjahu 4:6) we-ˀomer (tehillim 31:21) tastirem be-seṯer paneḵa davar ˀaḥer huˀ galeˀ ˁammiqaṯaˀ u-mesatteraṯaˀ ˀellu maˁaśehem šel rešaˁim šen-neˀemar (ješaˁjahu 29:15) la-stir ˁeṣa (daniˀel 2:22) jaḏaˁ ma va-ḥašoḵa ˀellu maˁaśehem šel rešaˁim šen-neˀemar (ješaˁjahu 29:15) we-haja ve-maḥšaḵ maˁaśehem (daniˀel 2:22) u-nhora ˁimmeh šereˀ ˀellu maˁaśehem šel ṣaddiqim di-ḵtiv (mišle 4:18) we-ˀoraḥ ṣaddiqim ke-ˀor noḡah we-ˀomer (tehillim 97:11) ˀor zaruˁa laṣ-ṣaddiq we-ḡomer ˀamar rabbi ˀabba sarongajjaˀ u-nhora ˁimmeh šereˀ ze meleḵ ham-mašiaḥ šen-neˀemar (ješaˁjahu 60:1) qumi ˀori we-ḡomer bi-fsiqtaˀ ˀamar rabbi jehuḏa bar simon mit-teḥillaṯ berijjaṯo šel ˁolam huˀ galeˀ ˁammiqaṯaˀ u-mesatteraṯaˀ be-rešiṯ bara ˀelohim we-ḡomer we-loˀ peraš we-heḵan peraš le-hallan (ješaˁjahu 40:22) han-noṭe ḵaddoq šamajim we-ˀeṯ ha-ˀareṣ we-loˀ peraš we-heḵan peraš le-hallan (ˀajjov 37:6) ki laš-šeleḡ jomar hewe ˀareṣ (ˀajjov 38:38) be-ṣeqeṯ ˁafar lam-muṣaq we-ḡomer waj-jómer ˀelohim jehi ˀor we-loˀ peraš we-heḵan peraš (tehillim 104:2) ˁoṭe ˀor kaś-śalma

Rabbi Jehuda bar Simon avasi:

Hän paljastaa syvyydet ja salaisuudet,
Dan. 2:22

Hän paljastaa syvyydet — tämä on Gehenna, niin kuin [sanassa] sanotaan:

Eikä toinen aavista, että se on varjojen talo,
Sananl. 9:18

Sanotaanhan [siinä] myös:

Siitä on tehty syvä ja leveä,
Jes. 30:33

ja salaisuudet — tämä on Eedenin puutarha, niin kuin [sanassa] sanotaan:

Se on oleva kuin maja, joka varjelee päivän helteeltä ja suojaa sateen ryöppyjä vastaan.
Jes. 4:6

Sanotaanhan [siinä] myös:

Sinä peität heidät kasvojesi suojaan
Ps. 31:22

Toinen tulkinta: Hän paljastaa syvyydet ja salaisuudet — nämä ovat jumalattomien tekoja, niin kuin [sanassa] sanotaan:

Voi niitä, jotka syvälle kätkevät hankkeensa Herralta,
Jes. 29:15

ja salaisuudet — nämä ovat jumalattomien tekoja, niin kuin [sanassa] sanotaan:

salatakseen suunnitelmansa,
Jes. 29:15

hän tietää, mitä pimeydessä on,
Dan. 2:22

nämä ovat jumalattomien tekoja, niin kuin [sanassa] sanotaan:

joiden teot tapahtuvat pimeässä
Jes. 29:15

hänen luonaan asuu valo.
Dan. 2:22

nämä ovat oikeamielisten tekoja, niin kuin [sanassa] sanotaan:

Oikeamielisten tie on kuin aamun kajo,
Sananl. 4:18

Sanotaanhan [siinä] myös:

Päivä koittaa oikeamielisille,
Ps. 97:11

Rabbi ˀAbba Sarongajjaˀ sanoi:

hänen luonaan asuu valo.
Dan. 2:22

tämä on kuningas, messias, niin kuin [sanassa] sanotaan:

Nouse, ole kirkas, sillä sinun valkeutesi tulee,
Jes. 60:1

bi-fsiqtaˀ

Rabbi Jehuḏa bar Simon sanoi: «Maailman/aioonin luomisen alusta Hän paljastaa syvyydet ja salaisuudet... Alussa Jumala loi taivaan...» Mutta se ei selitä [asiaa]. Missä se selitetään? Seuraavassa:

Hän leväytti auki taivaan kuin kankaan
Jes. 40:22

«...ja maan» Mutta se ei selitä [asiaa]. Missä se selitetään? Seuraavassa:

Hän sanoo lumelle: «Putoa maahan!»
Job 37:6

kun maa on kuin valettua metallia ja multa on kovettunut kokkareiksi?
Job 38:38

Jumala sanoi: «Tulkoon valo!» Mutta se ei selitä [asiaa]. Missä se selitetään?

valo ympäröi sinut kuin viitta.
Ps. 104:2

4

6

ויעש אלהים את הרקיע, זה אחד מן המקראות שהרעיש בן זומא את העולם, ויעש, אתמהא, והלוא במאמר הן, הוי (תהלים לג, ו): בדבר ה' שמים נעשו וברוח פיו כל צבאם, למה אין כתיב בשני כי טוב, רבי יוחנן תני לה בשם רבי יוסי בן רבי חלפתא, שבו נבראת גיהנם, שנאמר (ישעיה ל, לג): כי ערוך מאתמול תפתה, יום שיש בו אתמול ואין בו שלשום. רבי חנינא אומר שבו נבראת מחלקת, שנאמר: ויהי מבדיל בין מים למים. אמר רבי טביומי אם מחלקת שהיא לתקונו של עולם ולישובו, אין בה כי טוב. מחלקת שהיא לערבובו על אחת כמה וכמה. אמר רבי שמואל לפי שלא נגמרה מלאכת המים, לפיכך כתוב בשלישי כי טוב שני פעמים, אחד למלאכת המים, ואחד למלאכתו של יום. שאלה מטרונה אחת את רבי יוסי, אמרה לו למה אין כתיב בשני כי טוב, אמר לה אף על פי כן חזר וכללו כלו בסוף, שנאמר (בראשית א, לא): וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד, אמרה ליה משל ששה בני אדם באין אצלך ואת נותן לכל אחד ואחד מנה, ולאחד אין את נותן מנה, ואת חוזר ונותן לכלם מנה אחד, לא נמצא ביד כל אחד מנה ושתות וביד אחד שתות, אתמהא. חזר ואמר לה כההוא דאמר רבי שמואל בר נחמן, לפי שלא נגמרה מלאכת המים, לפיכך כתיב בשלישי שתי פעמים כי טוב, אחת למלאכת המים ואחת למלאכת היום. רבי לוי בשם רבי תנחום בר חנילאי אמר, כתיב (ישעיה מו, י): מגיד מראשית אחרית, מתחלת בריתו של עולם צפה הקדוש ברוך הוא משה קרוי טוב (שמות ב, ב), ועתיד לטל את שלו מתחת ידיהם, לפיכך לא כתוב בהם כי טוב. רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי אמר, משל למלך שהיה לו לגיון קשה, אמר המלך הואיל ולגיון זה קשה אל יכתב שמי עליו. כך אמר הקדוש ברוך הוא, הואיל והמים הללו לקו בהם דור המבול, ודור אנוש, ודור הפלגה, לפיכך אל יכתב בהן כי טוב.

(berešiṯ 1:7) waj-jáˁaś ˀelohim ˀeṯ-ha-raqiaˁ ze ˀeḥaḏ min ham-miqraˀoṯ še-hirˁiš ben zoma ˀeṯ ha-ˁolam waj-jáˁaś ˀeṯmeha wa-haloˀ be-maˀamar hen hewi (tehillim 33:6) bi-ḏevar jhwh šamájim naˁaśu u-ve-ruaḥ piw kol-ṣevaˀam lamma ˀen keṯiv baš-šeni ki ṭov rabbi joḥanan tane lah be-šem rabbi jose ḥalafta šeb-bo nivreṯ gehinnom šen-neˀemar (ješaˁjahu 30:33) ki-ˁaruḵ me-ˀeṯmul tafte jom šej-ješ bo eṯmol we-ˀen bo šilšom rabbi ḥanina ˀomer šeb-bo nivreṯ maḥloqeṯ šen-neˀemar (berešiṯ 1:6) wi-hi mavdil ben májim la-májim ˀamar rabbi ṭavjome ˀim maḥloqeṯ še-hiˀ le-tiqquno šel ˁolam u-le-jiššuvo ˀen bah ki ṭov maḥloqeṯ še-hiˀ le-ˁirbuvo ˁal ˀaḥaṯ kamma we-kamma ˀamar rabbi šemuˀel le-fi šel-loˀ niḡmera meleḵeṯ ham-majim le-fiḵaḵ kaṯuv baš-šeliši ki ṭov šeni peˁamim ˀeḥaḏ li-mleḵeṯ šel jom šaˀala maṭrona ˀaḥaṯ ˀeṯ rabbi jose ˀamera lo lamma ˀen keṯiv baš-šeni ki ṭov ˀamar lah ˀaf ˁal pi ḵen ḥazar u-kelalo kullo bas-sof šen-neˀemar (berešiṯ 1:31) waj-jar ˀelohim ˀeṯ-kol-ˀašer ˁaśa we-hinne ṭov meˀoḏ ˀamera leh mašal šišša bene ˀaḏam baˀin ˀeṣleḵa we-ˀat noṯen le-ḵol ˀeḥaḏ we-ˀeḥaḏ mane u-le-ˀeḥaḏ ˀen ˀat noṯen mane we-ˀat ḥozer we-noṯen le-ḵullam mane ˀeḥaḏ loˀ nimṣa be-jaḏ kol ˀeḥaḏ mane u-šeṯuṯ u-ve-jaḏ ˀeḥaḏ šeṯuṯ ˀeṯmaha ḥazar we-ˀamar lah ke-hahuˀ ḏe-ˀamar rabbi šemuˀel bar naḥman le-fi šel-loˀ niḡmera meleḵeṯ ham-majim le-fiḵaḵ keṯiv baš-šeliši šete peˁamim ki ṭov ˀaḥaṭ li-mleḵeṯ ham-majim we-ˀaḥaṭ li-mleḵeṯ haj-jom rabbi lewi be-šem rabbi tanḥum bar ḥanilaˀi ˀamar keṯiv (ješaˁjahu 46:10) maggiḏ me-rešiṯ ˀaḥariṯ mit-teḥillaṯ berijjaṯo šel ˁolam ṣafa haq-qaḏoš baruk huˀ moše qaruj ṭov (šemoṯ 2:2) we-ˁaṯiḏ li-ṭṭol ˀeṯ jeḏehem le-fiḵaḵ loˀ kaṯuv bahem ki ṭov rabbi simon be-šem rabbi jehošuaˁ ben lewi ˀamar mašal le-meleḵ še-haja lo liḡjon qaše ˀamar ham-meleḵ hoˀil we-liḡjon ze qaše ˀal jikkaṯev šemi ˁalaw kaḵ ˀamar haq-qaḏoš baruḵ huˀ hoˀil we-ham-majim hallalu laqu bahem dor ham-mabbul we-ḏor ˀenoš we-ḏor haflaḡa le-fiḵaḵ ˀal jikkaṯev bahem ki ṭov

Jumala teki kannen
1. Moos. 1:7

Tämä on yksi jakeista, joista ben Zoma nosti metelin. Ja Hän teki. Outoa! Eikös se ollut sanalla? Niinhän [psalmeissakin sanotaan]:

Herra on sanallaan luonut taivaat, suunsa henkäyksellä tähtien joukot.
Ps. 33:6

Miksei toisesta päivästa ole kirjoitettu että niin oli hyvä? Rabbi Joḥanan opettaa näin rabbi Jose ben rabbi Ḥalaftan suulla: «Silloin luotiin gehenna, niin kuin [sanassa] sanotaan:

Jo aikoja sitten (ˀeṯmul) on valmiiksi kaivettu polttopaikka (tafte = gehenna) heitä varten
Jes. 30:33

[Tämä sanottiin] päivästä, jolla on eilinen (ˀeṯmol) mutta ei toissapäivää.»

Rabbi Ḥanina sanoi: «Silloin luotiin hajaannus, niin kuin [sanassa] sanotaan:

Jumala sanoi: 'Tulkoon kaartuva kansi vesien väliin, erottamaan vedet toisistaan.'
1. Moos. 1:6»

Rabbi Ṭavjome sanoi: «Jos [sellaista] hajaannusta, joka on [aiheutettu] maailman korjaamiseksi ja asuttamiseksi, ei nähdä hyväksi, niin sitä suuremmalla syyllä ei [sellaiseksi] tule nähdä hajaannusta, joka on [aiheutettu] sekasorron vuoksi.»

Rabbi Šemuˀel sanoi: «Koska vesien työstämistä ei ollut saatu päätökseen. Siksi kolmannesta päivästä on kirjoitettu että niin oli hyvä kaksi kertaa — kerran vesien työstämisen ja kerran päivän työstämisen [yhteydessä].»

Eräs roomatar kysyi rabbi Joselta ja sanoi tälle: «Miksei toisesta päivästa ole kirjoitettu että niin oli hyvä?» Rabbi vastasi hänelle: «Vaikka [onkin] niin, [teksti] palaa ja kokoaa kaiken lopussa, niin kuin [sanassa] sanotaan:

Ja Jumala katsoi kaikkea tekemäänsä, ja kaikki oli hyvää.
1. Moos. 1:31

8

2

רב חמא בר חנינא פתח (איוב כ, ד): הזאת ידעת מני וגו', אמר רבי חמא בר חנינא משל למדינה שהיתה מסתפקת מן החמרין, והיו שואלין אלו לאלו מה שברון נעשה במדינה היום, של ששי היו שואלין של חמישי, ושל חמישי של רביעי, ושל רביעי של שלישי, ושל שלישי של שני, ושל שני של ראשון, ושל ראשון למי היה לו לשאל, ולא לבני המדינה שהיו עסוקין בדימוסה של מדינה. אף כאן כל מעשה של כל יום ויום היו שואלין אלו לאלו מה בריות ברא הקדוש ברוך הוא בכם, היום של ששי שואל של חמישי וכו' עד לראשון למי היו שואלין, לא לתורה שקדמה לבריתו של עולם, דאמר רבי שמעון בן לקיש שני אלפים שנה קדמה התורה לבריתו של עולם, הדא הוא דכתיב (משלי ח, ל): ואהיה אצלו אמון וגו', ויומו של הקדוש ברוך הוא אלף שנים, דכתיב (תהלים צ, ד): כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול, הוי הזאת ידעת מני עד וגו', התורה יודעת מה קדם לבריתו של עולם, אבל אתה אין לך עסק לדרש אלא (איוב כ, ד): מני שים אדם עלי ארץ. רבי אלעזר בשם בן סירא אמר בגדול ממך אל תדרש, בחזק ממך בל תחקר, במפלא ממך בל תדע, במכסה ממך אל תשאל, במה שהרשית התבונן, ואין לך עסק בנסתרות.

hat-tora joḏaˁaṯ ma qoḏem li-vrijjaṯo šel ˁolam ˀaval ˀatta ˀen leḵa ˁeseq li-ḏroš ˀellaˀ (ˀijjov 20:4) minni śim ˀaḏam ˁale ˀareṣ rabbi ˀelˁazar be-šem ben siraˀ ˀamar be-ḡaḏol mim-meḵa ˀal tiḏroš be-ḥazaq mim-meḵa bal taḥqor be-muflaˀ mim-meḵa bal teḏaˁ bi-mḵusse mim-meḵa ˀal tišˀal bamme še-hurešeṯa hiṯbonen we-ˀen leḵa ˁeseq be-nistaroṯ

Toora tietää, mitä oli [olemassa] ennen maailman luomista, mutta sinulla ei ole asiaa tutkia [sitä], paitsi

siitä asti, kun ihmisiä on ollut maan päällä
Job 20:4

Rabbi ˀElˁazar sanoi ben Siran nimissä: «Älä tutki itsellesi [liian] suurta, äläkä pohdi itsellesi [liian] vaikeaa, älä tiedä mitään itseltäsi salatuista asioista, äläkä tiedustele sinulta kätketyistä asioista. Pohdi sitä, mihin sinut on valtuutettu, mutta salaisuuksiin ei sinulla ei ole asiaa.»

14

9

חמשה שמות נקראו לה: נפש, רוח, נשמה, יחידה, חיה. נפש, זה הדם, שנאמר (דברים יב, כג): כי הדם הוא הנפש. רוח, שהיא עולה ויורדת, שנאמר (קהלת ג, כא): מי יודע רוח בני אדם העולה היא למעלה. נשמה, זו האופיא, דבריתא אמרין האופיתא טבא. חיה, שכל האברים מתים והיא חיה בגוף. יחידה, שכל האברים משנים שנים, והיא יחידה בגוף. הדא הוא דכתיב (איוב לד, יד): אם ישים אליו לבו רוחו ונשמתו אליו יאסף, רבי יהושע בר נחמיה ורבנן, רבי יהושע בר נחמיה אמר אם ישים אלהים לבו על האדם הזה, רוחו כבר היה בידו (שנאמר): ונשמתו אליו יאסף בגופו כבר יגוע כל אדם, אלא בשעה שאדם ישן, נשמה מחממת את הגוף שלא יצטנן וימות. רבנן אומרים אם ישים אלהים לבו לאדם הזה רוחו כבר הוא בידו ונשמתו אליו יאסף למעלה כבר יגוע כל אדם יחד, אלא בשעה שאדם ישן נשמה מחממת הגוף שלא יצטנן וימות, הדא הוא דכתיב (משלי כ, כז): נר ה' נשמת אדם. רבי ביסני ורבי אחא ורבי יוחנן בשם רבי מאיר אומרים, הנשמה הזו ממלאה את כל הגוף, ובשעה שאדם ישן היא עולה ושואבת לו חיים מלמעלה. רבי לוי בשם רבי חנינא אמר, על כל נשימה ונשימה שאדם נושם צריך לקלס לבורא, מה טעם (תהלים קנ, ו): כל הנשמה תהלל יה, כל הנשימה תהלל יה.

ḥamišša šemoṯ niqreˀu lah nefeš ruaḥ nešama jeḥiḏa ḥajja nefeš ze had-dam šen-neˀemar (devarim 12:23) ki had-dam huˀ han-nefeš ruaḥ še-hiˀ ˁola we-joreḏeṯ šen-neˀemar (qoheleṯ 3:21) mi joḏeaˁ ruaḥ bene ˀaḏam ha-ˁola hiˀ le-maˁla nešama zo ha-ˀofijjaˀ divrijjaṯa ˀamerin haˀofiṯa ṭavaˀ ḥajja šek-kol ha-ˀevarim meṯim we-hiˀ ḥajja bag-guf jeḥiḏa šek-kol ha-ˀevarim mišnajim šenajim we-hiˀ jeḥiḏa bag-guf haḏa huˀ di-ḵeṯiv (ˀijjov 34:14) ˀim jaśim ˀelaw libbo ruḥo we-nišmaṯo ˀelaw jeˀesof rabbi jehošuaˁ bar neḥemja we-rabbanan rabbi jehošuaˁ bar neḥemja ˀamar ˀim jaśim ˀelohim libbo ˁal ha-ˀaḏam haz-ze ruḥo kevar haja be-jaḏo (šen-neˀemar) we-nišmaṯo ˀelaw jeˀesof be-ḡufo kevar jiḡwaˁ kol ˀaḏam ˀellaˀ be-šaˁa še-ˀaḏam jašen nešama meḥammemeṯ ˀet hag-guf še-loˀ jiṣṭannen we-jamuṯ rabbanan ˀomerim ˀim jaśim ˀelohim libbo la-ˀaḏam haz-ze ruḥo kevar huˀ be-jaḏo we-nišmaṯo ˀelaw jeˀesof le-maˁala kevar jiḡwaˁ kol ˀaḏam jaḥaḏ ˀellaˀ be-šaˁa še-ˀaḏam jašen nešama meḥammemeṯ ˀet hag-guf še-loˀ jiṣṭannen we-jamuṯ haḏaˀ huˀ di-ḵeṯiv (mišle 20:27) ner h' nišmaṯ ˀaḏam rabbi bisni we-rabbi ˀaḥaˀ we-rabbi joḥanan be-šem rabbi meˀir ˀomerim han-nešama haz-zo memalleˀa eṯ kol hag-guf be-šaˁa še-ˀaḏam jašen hiˀ ˁola we-šoˀeveṯ lo ḥajjim millemaˁla rabbi lewi be-šem rabbi ḥanina ˀamar ˁal kol nešima u-nešima še-ˀaḏam nošem ṣariḵ le-qalles lab-boreˀ ma ṭaˁam (tehillim 150:6) kol han-nešama tehallel jah kol han-nešima tehallel jah

Viidellä nimellä sitä kutsutaan: nefeš, ruaḥ, nešama, jeḥida, ḥajja.

Nefeš on veri, niin kuin sanassa sanotaan:

veressä on elämänvoima
5 Moos.12:23

Ruaḥ on se, joka nousee ja laskeutuu, niin kuin [sanassa] sanotaan:

Kuka tietää, kohoaako ihmisen henki ylös?
Saarn. 3:21

Nešama on luonne, kuten ihmisolennot sanovat: «Onpa hyväluontoinen!»

Ḥajja, sillä kaikki ruumiinjäsenet kuolevat/ovat kuolevaisia, mutta se on ruumiissa elossa.

Jeḥida, sillä kaikki ruumiinjäsenet [tulevat] pareittain, mutta niitä on ruumissa vain yksi.

Onhan kirjoitettu:

Jos hän ajattelisi vain itseään ja vetäisi pois henkensä (ruaḥ), elämän henkäyksen (nešama)
Job 34:14

Rabbi Jošuaˁ bar Neḥemja ja rabbit [keskustelivat aiheesta]. Rabbi Jošuaˁ bar Neḥemja sanoi: «Jos hän ajattelisi tätä ihmistä, olisi tämän henki jo ollut hänen kädessään, niin kuin [sanassa] sanotaan:

ja vetäisi pois elämän henkäyksen (nešama)
Job 34:14

, joka on hänen ruumiissaan (guf), [silloin] jokainen ihminen olisi jo romahtanut. Mutta sinä aikana kun ihminen nukkuu, nešama lämmittää ruumista, ettei se jäähdy ja kuole.»

Rabbit sanovat: «Jos Jumala ajattelisi tätä ihmistä, olisi tämän henki jo ollut hänen kädessään ja Hän vetäisi pois korkeuksiin tämän elämän henkäyksen, [silloin] jokainen ihminen olisi jo romahtanut. Mutta sinä aikana kun ihminen nukkuu, nešama lämmittää ruumista, ettei se jäähdy ja kuole.

Onhan kirjoitettu:

Ihmisen henki on Herran lamppu, se valaisee sydämen perimmät sopet.
Sananl. 20:27»

Rabbi Bisni ja rabbi Aha ja rabbi Joḥanan sanovat rabbi Meˀirin nimissä: «Tuo nešama täyttää koko ruumiin ja sinä aikana kun ihminen nukkuu, se nousee ja ammentaa korkeuksista elämää ruumille.»

Rabbi Lewi sanoi rabbi Ḥaninan nimissä: «Jokaisella hengenvedolla, jonka ihminen suorittaa, hänen täytyy ylistää Luojaa.»

Minkä vuoksi?

Kaikki te, joissa on elämän henkäys, ylistäkää Herraa! Halleluja!
Ps. 150:6

85

7

ותסר בגדי אלמנותה מעליה ותכס בצעיף (בראשית לח, יד), שתים הן שנתכסו בצעיף, תמר ורבקה, ושתיהן ילדו תאומים, רבקה (בראשית כד, סה): ותקח הצעיף ותתכס. תמר, ותכס בצעיף ותתעלף. ותשב בפתח עינים, אמר רבי אמי חזרנו על כל המקרא ולא מצאנו מקום ששמו פתח עינים, ומה הוא בפתח עינים, אלא מלמד שתלתה עיניה בפתח שכל העינים תלויות בו, ואמרה יהי רצון מלפניך ה' אלהי שלא אצא מן הבית הזה ריקנית. דבר אחר, בפתח עינים, מלמד שפתחה לו את העין, אמרה לו טהורה אני ופנויה אני.

wa-tasar biḡde ˀalmenuṯah me-ˁaleha wat-tekas baṣ-ṣaˁif (berešiṯ 38:14) šettajim hen šen-niṯkassu be-ṣaˁif tamar we-rivqa u-šettehen jaleḏu teˀomim rivqa (berešiṯ 24:65) wat-tiqqaḥ haṣ-ṣaˁif wat-tiṯkas tamar wat-tekas baṣ-ṣaˁif wa-tiṯˁallaf wat-tešev be-feṯaḥ ˁenajim ˀamar rabbi ˀamme ḥazarnu ˁal kol ham-miqra we-loˀ maṣanu maqom šeš-šemo peṯaḥ ˁenajim u-ma huˀ be-feṯaḥ ˁenajim ˀella melammeḏ šet-taleṯa ˁeneha be-feṯaḥ šek-kol ha-ˁenajim telujoṯ bo we-ˀamera jehi raṣon mil-lefaneḵa h' ˀelohaj šel-loˀ ˀeṣe min hab-bajiṯ haz-ze reqaniṯ davar ˀaḥer be-feṯaḥ ˁenajim melammeḏ šep-paṯeḥa lo ˀeṯ ha-ˁajin ˀamera lo ṭehora ˀani u-fenuja ˀani

Silloin hän riisui pois leskenvaatteensa ja verhoutui huntuun
1. Moos. 38:14

Heitä oli kaksi verhoutuneena huntuihin, Tamar ja Rebekka, ja he kumpikin synnyttivät kaksoset. Rebekka

otti hunnun ja verhoutui siihen.
1. Moos. 24:65

Tamar

verhoutui huntuun peittäytyen siihen ja istui Eenaimin portille (Peṯaḥ ˁenajim)
1. Moos. 38:14

Rabbi ˀAmme sanoi: «Olemme etsineet kaikkialta pyhistä kirjoituksista emmekä ole löytäneet paikkaa, jonka nimi olisi Peṯaḥ ˁenajim. Ja mitä Eenaimin portille tarkoittaa, ellei se [sitten] opeta, että Tamar ripusti silmänsä (/kiinnitti katseensa) sisäänkäyntiin, josta kaikki silmät riippuvat (/johon kaikki silmät on kohdistettu) ja sanoi: 'Olkoon tahtosi ה, Jumalani, että en poistu tästä talosta tyhjänä!'»

Toinen tulkinta: Eenaimin portille opettaa, että Tamar avasi hänen (Juudan) silmänsä ja sanoi hänelle: «Olen puhdas ja olen naimaton.»

Šemoṯ rabba

28

6

דבר אחר, וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמר, אמר רבי יצחק, מה שהנביאים עתידים להתנבאות בכל דור ודור קבלו מהר סיני, שכן משה אומר להם לישראל (דברים כט, יד): כי את אשר ישנו פה עמנו עמד היום ואת אשר איננו פה עמנו היום, עמנו עומד היום, אין כתיב כאן, אלא עמנו היום, אלו הנשמות העתידות להבראות שאין בהם ממש, שלא נאמרה בהם עמידה, שאף על פי שלא היו באותה שעה, כל אחד ואחד קבל את שלו. וכן הוא אומר (מלאכי א, א): משא דבר ה' אל ישראל ביד מלאכי, בימי מלאכי לא נאמר, אלא ביד מלאכי, שכבר היתה הנבואה בידו מהר סיני, ועד אותה שעה לא נתנה לו רשות להתנבאות. וכן ישעיה אמר (ישעיה מח, טז): מעת היותה שם אני, אמר ישעיה מיום שנתנה תורה בסיני שם הייתי וקבלתי את הנבואה הזאת, אלא (ישעיה מח, טז): ועתה אדני אלהים שלחני ורוחו, עד עכשיו לא נתן לו רשות להתנבאות. ולא כל הנביאים בלבד קבלו מסיני נבואתן, אלא אף החכמים העומדים בכל דור ודור כל אחד ואחד קבל את שלו מסיני, וכן הוא אומר (דברים ה, יט): את הדברים האלה דבר ה' אל כל קהלכם. קול גדול ולא יסף, רבי יוחנן אמר קול אחד נחלק לשבעה קולות והם נחלקים לשבעים לשון. רבי שמעון בן לקיש אמר שממנו נתנבאו כל הנביאים שעמדו. רבנן אמרי שלא היה לו בת קול. אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן, מהו (תהלים כט, ד): קול ה' בכח, אפשר לומר כן, והלוא מלאך אחד אין כל בריה יכולה לעמד בקולו, שנאמר (דניאל י, ו): וגויתו כתרשיש וקול דבריו כקול המון, והקדוש ברוך הוא שכתוב בו (ירמיה כג, כד): הלוא את השמים ואת הארץ אני מלא, צריך לדבר בכח, אלא קול ה' בכח, בכח כל הקולות. ועל דעתיה דרבי יוחנן הדא קרא מסיע ליה, שנאמר (תהלים סח, יב): ה' יתן אמר המבשרות צבא רב.

devar ˀaḥer waj-jeḏabber ˀelohim ˀeṯ kol had-devarim ha-ˀelle le-ˀmor ˀamar rabbi jiṣḥaq maš-še-han-neviˀim ˁaṯiḏim le-hiṯnabbeˀoṯ be-ḵol dor wa-ḏor qibbelu me-har sinaj šek-ken moše ˀomer lahem le-jiśraˀel (devarim 29:14) ki ˀeṯ ˀašer ješno po ˁimmanu ˁomeḏ haj-jom we-ˀeṯ ˀašer ˀenennu po ˁimmanu haj-jom ˁimmanu ˁomeḏ haj-jom ˀen keṯiv kaˀn ˀella ˁimmanu haj-jom ˀellu han-nešamoṯ ha-ˁaṯiḏoṯ le-hibbareˀuṯ še-ˀen bahem mammaš še-loˀ neˀemra bahem ˁamiḏa še-ˀaf ˁal pi še-loˀ haju be-ˀoṯah šaˁa kol ˀeḥaḏ we-ˀeḥaḏ qibbel ˀeṯ šel-lo

Toinen tulkinta:

Niin Jumala puhui kaiken tämän
2. Moos. 20:1

Rabbi Jiṣḥaq sanoi: «Sen, mitä tulevat profeetat olivat profetoiva joka sukupolvesta sukupolveen, he vastaanottivat Siinain vuorella. Kuten Mooses sanoi heille, israelilaisille:

vaan niinhyvin niiden kanssa, jotka tänä päivänä ovat tässä meidän kanssamme seisomassa Herran, meidän Jumalamme, edessä, kuin niidenkin kanssa, jotka eivät ole tänä päivänä tässä meidän kanssamme.
5. Moos. 29:14

Tähän kohtaan ei ole kirjoitettu tänä päivänä meidän kanssamme seisomassa, vaan tänä päivänä tässä meidän kanssamme. Ne ovat luotavaksi tarkoitetut (להבראות le-hibbareˀuṯ) tulevat nešamat , joissa ei ole ainesta (ממש mammaš) ja joiden ei voi sanoa seisovan. Vaikka ne eivät olleet [olemassa] tuohon aikaan, kukin niistä vastaanotti [sen], mikä sille kuului.

Waj-jiqraˀ rabba

2

9

אדם כי יקריב מכם (ויקרא א, ב), למה לא נאמר איש כמו שנאמר להלן (שמות יב, ג): דבר אל כל עדת בני ישראל איש כי יקריב, אף כאן יאמר הכתוב ויקחו לכם איש בקר או צאן, למה נאמר אדם, להביא את הגר. מכם, פרט לגוי שהוא מביא עולה. אמר רבי שמעון בן גמליאל שבעה דברים התקינו בית דין הגדול וזה אחד מהם, גוי שהביא עולתו ממדינת הים, אם הביא נסכים עמה קריבין נסכים משלו, ואם לאו קריבין משל צבור, ותנאי בית דין הוא כהן גדול שמת מנחתו קרבה משל צבור, רבי יהודה אומר משל יורשים, ושלמה היתה קרבה על המלח ועל העצים. אמר רבי שמעון בן גמליאל פעם אחת הייתי מהלך בדרך מצאני אדם אחד והיה בא אלי כבא על חברו בזרוע, אמר לי אתם אומרים שבעה נביאים עמדו לאמות העולם והן מעידין בהן ויורדין לגיהנם. אמרתי לו בני כך משבעה דורות ואילך יכולים אמות העולם לומר לא נתנה לנו תורה ועדין לא העידו בנו, מפני מה אנו יורדין לגיהנם. אמרתי לו בני כך שנו חכמים במשנה גר שבא להתגייר פושטין לו יד להכניסו תחת כנפי השכינה, מכאן ואילך גרי הדור מעידין בדור. מן הבהמה מן הבקר וגו', אם נאמר מן הבהמה, למה נאמר מן הבקר ומן הצאן, מכאן אמרו מקבלים מיני זבחים מרשעי ישראל כדי להכניסן תחת כנפי השכינה, חוץ מן המומר והמנסך את היין ומחלל שבתות בפרהסיא.

ˀaḏam ki-jaqriv mikkem (waj-jiqra 1:2) lamma loˀ neˀemar ˀiš kemo šen-neˀemar le-hallan (šemoṯ 12:3) dabber ˀel kol ˁeḏaṯ bene jiśraˀel ˀiš ki jaqriv ˀaf kaˀn joˀmar hak-kaṯuv we-jiqḥu laḵem ˀiš baqar ˀo ṣoˀn lamma neˀemar ˀaḏam le-haviˀ ˀeṯ hag-ger mikkem peraṭ le-ḡoj še-huˀ meviˀ ˁola ˀamar rabbi šimˁon ben gamliˀel šivˁa ḏevarim hiṯqinu beṯ din hag-gaḏol we-ze ˀeḥaḏ mehem goj še-heviˀ ˁolaṯo mim-meḏinaṯ haj-jam ˀim heviˀ nesaḵim ˁimmah qerevin nesaḵim miš-šello we-ˀim laˀw qerevin miš-šel ṣibbur u-ṯenaj beṯ din huˀ kohen gaḏol šem-meṯ minḥaṯo qereva miš-šel ṣibbur rabbi jehuḏa ˀomer miš-šel jorešim u-šlema hajeṯa qereva ˁal ham-melaḥ we-ˁal ha-ˁeṣim ˀamar rabbi šimˁon ben gamliˀel paˁam ˀaḥaṯ hajiṯi mehalleḵ be-ḏereḵ meṣaˀani ˀaḏam ˀeḥaḏ we-haja baˀ ˀelaj ke-vaˀ ˁal ḥavero bi-zroaˁ ˀamar li ˀattem ˀomerim šivˁa neviˀim ˁameḏu le-ˀummoṯ ha-ˁolam we-hen meˁiḏin bahen we-joreḏin lag-gehinnom ˀamarti lo beni kaḵ miš-šivˁa ḏoroṯ wa-ˀelaḵ jeḵolim ˀummoṯ ha-ˁolam lo-mer loˀ nittena lanu tora wa-ˁaḏajin loˀ heˁiḏu banu mip-pene ma ˀanu joreḏin lag-gehinnom ˀamarti lo beni kaḵ šanu ḥaḵamim bam-mišna ger še-vaˀ le-hiṯḡajjer pošṭin lo jaḏ le-haḵniso taḥaṯ kanfe haš-šeḵina mik-kaˀn wa-ˀelaḵ gere had-dor me-ˁiḏin bad-dor min hab-behema min hab-baqar we-ḡomer ˀim neˀemar min hab-baqar u-min haṣ-ṣoˀn mik-kaˀn ˀameru meqabbelim mine zevaḥim me-rišˁe jiśraˀel keḏe le-haḵnisan taḥaṯ kanfe haš-šeḵina ḥuṣ min ham-mumar we-hamnasseḵ ˀeṯ haj-jajin u-meḥallel šabbaṯoṯ be-farhesjaˀ

Sano israelilaisille: Aina kun joku teistä tahtoo tuoda Herralle uhrilahjaksi karjaeläimen, hän voi tuoda naudan, lampaan tai vuohen.
3. Moos. 1:2

Miksi lampaan tai vuohen? Tästä on sanottu, että monenlaisia uhreja vastaanotetaan Iśraˀelin väärineläjiltä, jotta heidät —luopioita, viinin turmelijoita sekä sapatteja avoimesti häpäiseviä lukuun ottamatta— koottaisiin Śeḵinan siipien alle.

23

2

מה שושנה זו כשהיא נתונה בין החוחים היא קשה על בּעלה ללקטה, כך היתה גאלתן של ישראל קשה לפני הקדוש ברוך הוא לגאל

ma šošanna zo ke-še-hiˀ neṯuna ben ha-ḥoḥim hiˀ qaša ˁal baˁalah le-laqṭah kaḵ hajeṯa geˀullaṯan šel jiśraˀel qaša lifne haq-qadoš baruḵ huˀ lig-gaˀel

Mikä on tuo ruusu, joka on asetettu ohdakkeiden keskelle? Vaikea on hänen ylkänsä häntä noukkia. Sellainen on Israelin lunastus: vaikeaa tulla Pyhän —olkoon Hän siunattu— lunastamaksi.