ספר התמונה

תמונה ראשונה - הקדמה הקדמה לספר התמונה

מיוחס לר' נחוניא בן הקנה ור' ישמעאל כהן גדול:

בכל עת יהיו בגדיך לבנים ושמן על ראשך אל יחסר. והם בגדי קודש בגדי כהן לשרת ולהקריב ולהדביק הנפש למקום מחצבתה. הוא מקום השמנה בגדים הלבנים הטהורים הקדושים הוא היכל הפנימי וקודש הקדשים והם ימים העליונים בשער החמישים הנקראים י"ס במחשבה, כי הם כחות עליונות כולם לכח אחד ועצם אחד אצולים ולא ברואים. הם הנקראים צבאות אלהים, ה' צבאות אל רם ונשא, והם תארי כח פעולות. וכל אלו הם באמת כ"ב אותיות התורה העליונה ואותיות העליונות מקדם, ומהם נרשמו ונחקקו בלוחות בכח אלהים דכתיב ה' קנני ראשית דרכו קונה שמים ממעון קדשו, דכתיב קונה שמים וארץ, ארץ מארץ החיים, בהמ"ק מכסא כבודו, ישראל מן הימים בז' דגושה שנאמר עם זו קנית והכל ברישום ע"ד הקשר וזה רישום אותיות. נשלם ההקדמה מספר התמונה:

be-ḵol ˁeṯ jihju baḡdeḵa levanim u-šemen ˁal roˀšeḵa

תמונה ראשונה

אות א

אות האלף מורה כתר עליון, וציורו מורה ג' מדות חכמה בינה תפארת, כי גם הת"ת עצמו ממדת האלף, ואלף לשון ואאלפך חכמה, והיא נקראת עוזו ותפארתו של הקב"ה ועליה ארז"ל שהקב"ה מניח תפילין ונאמר ושם חביון עוזו ונתנה לישראל ע"י עטרת כשאין עושים רצונו של מקום, ואם עושים רצונו של של מקום ע"י התפארת, וצורה של א ב' יודי"ן ו' ביניהן, ושעת נוגה ממשלתה:

אות ב

צורתה מורה שני מדות והוא דלת ואו. והיא נתיבות חכמה עלאה ותתאה, והיא בי"ת לתפארת ר"ל בית דינו של הקב"ה בעבור שע"י הוא נפרע מרשעים ומשלם שכר טוב לצדיקים שנאמר בצדק תשפוט עמיתך, ומדתה גבורה ושעת לבנה ממשלתה:

אות ג

מורה על כח הבינה. ואות גימל מורה כי משלמת נוראות בין דבר לדבר, ושם גימל מלשון הגמל את יצחק בנו, ומלשון ויצץ ציץ ויגמל שקדים. והיא המדה הגוברת על הכל דכתיב וזרועו משלה לו. וציורה שני כחות י"ז המורה על מדותיה הלובשת פאר ועוז, ושעת חמה ממשלתה:

אות ד

יושבת בשער הוי"ו והוא שער התפלה והיא עשירית בין למעלה בין למטה ואין לה אות שני כי היא לבדה עומדת ומבטת בין ת"ת לחסד ומדתה מחסד, ושמה דלת לשון ודלת ראשך כארגמן, והיא יחידה וגדולה בחסד וברחמים, ובשעת כוכב ממשלתה:

אות ה

גבורה נמצאת היא בכל צד, אם למעלה אם למטה, והיא מכוונת לשתיהן דכתיב הנה שכרו אתו ופעולתו לפניו כי היא לפנים ולאחריו אם קשה ואם רפה, וציורה כולל ב' מדות הרפה והקשה, והן מהשלישית העליונה ושלשתן אחד רמוז לשם המיוחד אשר מהם, וציורו מוכיח כאמרו היד ה' תקצר, וגם יד ה' היתה בם, ולבנה ממשלתה:

אות ו

הו' עצמו תפארת והיא עמוד לעולמה שנאמר הנה מקום אתי, ו' מלשון ווי העמודים שהם חצי שם ואין לה ציור כ"א העמוד לבד, ומשגיח מעלה ומטה ופניו מכנגד הה' בעבור שאין צורך ה' לו' כי הה' צורך שנאמר ויגבה ה' צבאות במשפט וממשלתה לבנה:

אות ז

היא רומזת למדה הנוצחת שנאמר והיה כאשר ירים משה ידו מלשון כלי זיין כי היא כלי מזויין ומזומן לנצוח, והנה הרמת ידי משה בציור הז' וציור מדתו וארז"ל מכאן לנשיאת כפים בתורה, וחותמו אמת והוא ישיש כגבור לרוץ אורח כי ממשלתה בשעת חמה:

אות ח

היא מדת ההוד, והיא היא הוד לכל המדות כי היא שמינית וציורה עשר, והיא שלישית למדה ראשונה ואחרונה כאמור תומיך ואוריך לאיש חסידך, ונשפעת מן הרמה הגבוה (נ"א הגוברת) אבל עצמה מורה בשמינית הכוללת ג' מדות, והיא כנגד ח' לבושי הכהונה, ושמה חי"ת מלשון וחתו גבוריך תימן, וציורה מורה בשני מדות חסד ורחמים ומורה כי השפע שלה בעשירית כמו שארז"ל בגבורה יורדין גשמים לעולם לפיכך השולחן נתון בצפון, וממשלתה בשעת לבנה:

אות ט

מדתה יסוד שבת וזו היא המדה הפנימית כי איננה נמצאת והיא בחשבון תשעה ט' או תחת יו"ד ובית מדתה ו' זעירא רומז ליוסף קטן מיעקב וזה שארז"ל שיוסף נברא בדמות דיוקנו של יעקב, והנה מדתו כל ושבת כל הוא לשון חמדה ותכל נפש דוד וגם לשון כליון, ושבת לשון מנוחה, ולשון חורבן ומדבר, והנה הוא מזוקק הכסף הטוב שבעתים כי היא מדה שביעית לבנין ולמנין ר"ל הכסף הטוב לשון חמדה וחנינה ולשון מטונף וחורבן וכליון עולם. ובציורה יש ז' לרמוז הדבר זה. ולמה פתוחה למעלה כי בו כלה הצדיק והרשע, והיא נוטה לצד צפון שנאמר צדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם, והיא שבירה כשארז"ל אם יש בכל אלה האומות כח לתקן השבר. ושמה טי"ת לשון במטאטא השמד טאטאתיה. ושעת שבתאי ממשלתה:

אות י

היא עשירית מדת מלכות קודש מכוון למקום הקודש שכל ואור, והיא רומז לברית קודש וחתם באות ברית קודש צדק יקראהו לרגליו רמז לה' אחרונה צדק ילין בה, והיא ברכה וחיים ומזון לארץ התחתונה כי היא נקודה אמצעית כולה אור השכל בלי שום צורה ודמיון רומז לכתוב ואל מי תדמיון אל ומה דמות תערכו לו, ובה נבראו עליונים ותחתונים ונתקדש והיא מגזירת יודו לה' חסדו ונפלאותיו לבני אדם, ושעת לבנה ממשלתה: ע"כ י' אותיות רומזין לי' ספירות אוחזין זה בזה וכולם לדבר אחד ולכח אחד:

אות כ

היא מדת מלכות אבל היא רומזת למשכן של מטה בעבור שהיא בית קיבול לשכינה וזו צורתה כ וכל הקדושות באו לה. ולעולם זו המדה מבקשת לקבל מן הלמ"ד שהיא בינה חסד ורחמים, והיא מלשון כף אחת עשרה זהב כמו כפו של אדם הוא בית קיבול כך היא הכף, ונקראת רחל הקטנה רמז לאור הקטן ולמשכן עם כל הכלים. וממשלתה בשעת לבנה: אות ל: הוא לשון המלמד לאדם דעת, וזה האות ל שוה עם האות אלף במדה ובלשון ולא במבטא, כי המבטא משונה כאשר הציור כי האלף מורה בכתר והלמ"ד בבינה, וצורתה גבוה ורמה על כל ומורה כי הת"ת גובר ומתעלה בה כי הם ב' מדות מקבל ומשפיע הנקראין מלך עליון ר"ל שהיא כו בראשה כסדר האלפא ביתא בהפוכא ר"ל אלף למד אל מס כל אחד הוא כ"ו, והוא מורה על היחוד והעד בתוכו כפול ועל זה נאמר גדול אדונינו ורב כח ולתבונתו אין מספר, והאות שבתוכו מורה על השכינה של מטה ' והכל אחד וממשלתה בשעת שבתאי. והם ד' אותיות הקודש ומורין כ"א בשם המיוחד ועדותו כפול בו, הראשון א מורה בקודש הקדשים שהיא בכ"ל מכ"ל, והשני ל מורה בעולם הגלגלים החוזרים בכח וגבורה והוא מרוב אונים ואמיץ כח, והשלישי מ מורה בעולם השפל בית קיבול האחרון וע"ז רומז כפול עדות ור"ל כי לא תבטא מ' בלתי מ' אחרת מ"ם שנאמר לה' הארץ ומלואה תבל ויושבי בה, והרביעית ס מורה מעלה ומטה במקדש ה' ובסיבוב הרים שנאמר ירושלים הרים סביב לה רמז לירושלים של מטה וירושלים של מעלה, והשם כך הוא סביב לעמו מעלה ומטה דכתיב מעתה ועד עולם כי השכינה מסבבת מעלה ומטה דכתיב אני אהיה לה חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה נאום ה': אות מ: מורה כי הוא אות מוחזק וכפול בלי שום מום כי היחוד כפול בו כי מ' הא' מורה על שפע ברכה ושלום, והשני מורה על בית קיבול הדין, ושניהם אות א' כי הם לעולם אחד שנברא ברחמים, והיא פתוחה למטה מעט להשגיח אל התהום להכין המים במקומם שלא יצאו לעולם ושלא ימנעו לבוא למעיינות ולא יניחו מלפעול פעולתם פעולת המעיינות. וממשלתה בשעת הצדק: אות נ: היא שער החמישים ומדתה האלהים למעלה התפארת הסתלקותה המנצחת על השמינית, והיא המדה הגבוה ונעלמת מעין כל חי כשארז"ל עד ולא עד בכלל, והיא יושבת כגבור במלחמה והוא מלשון נינם יחד שממנה השפע, ומשגחת להרבות צבאות וחיילות ותולדות ומשפחות כאמור פרה ורבה גוי וקהל גוים וגו', וממנה ה' אחרונה לפרות הבשן וכח לאילנות וזרעים וממגד תבואת שמש וממגד גרש ירחים ומראש הררי קרם ומתחת זרועות עולם. וממשלתה בשעת לבנה: אות ס: מורה כי העיר ירושלים משענתה עליה והיא מלשון סומך ה' לכל הנופלים והיא אות סתומה מכל צד רומז לעיר שמסובבת בהרים כחומה סביב העיר שלא יכנוס בתוכה ערלה וטומאה שנאמר לא יבוא בך עוד ערל וטמא כי היא כולה קודש לה' וה' סביב לה כחומת אש. שלא יבא בה עוד ערלה וטומאה ומ' הכפול בה מורה בשכינה של מטה וכולם מורים לקשור מקדש במקדש האמת והשלום ובמלכות בית דוד ובשעת נוגה ממשלתה: אות ע: הוא לשון וישכון ישראל בטח בדד עין יעקב והוא שישכון חררים במדבר ארץ מלחה ממולח טהור קודש לא תשב, כשארז"ל אין שם לא ישיבה ולא עמידה כי היא עין יעקב שנאמר הנה עין ה' אל יראיו, ואותו עין נקרא יסוד שבת וציורה נ ז, ומדתה עם זיי"ן למדה אחת והיא אל עין המדבר היא קדש מדבר קדש מדבר קדמות. וממשלתה בשעת כוכב: אות פ: פ"א והוא מלשון לפאה האחת לפאת צפון, והיא המדה העשירית והעטרת תוך המלכות והוא מצד ארון ברית ה', וציורה מורה במקדש של מעלה ומקדש של מטה זה בתוך זה והוא שארז"ל שהקב"ה משים כלי גדול בתוך כלי קטן. ובשעת צדק ממשלתה: אות צ: והוא מלשון מצד ארון ברית ה', וציורה מורה בשני מדות העשירי והשמיני ומדת נצח היא מדתה על השמינית. ובשעת חמה ממשלתה: אות ק: הוא לשון ותקופתו על קצותם ותקופת השנה, ומדתה התפארת בכח הנו"ן לשער לה לכן היא פתוחה למטה וארוכה, רומז לשפע היוצא ממנה ויורד למטה. וציורה מורה בינה העליונה המשפעת במלכות. ושעת לבנה ממשלתה: אות ר: הוא מלשון עלה רש, והיא צורה אחת לבדה, והיא מדת יסוד מקום מנוחת נפשות הצדיקים והשבים כי היא ירושה שלמעלה ירושת עולם עין קדש, ובשעת שבתאי ממשלתה: אות ש: מדתה נצח העליונה ונקראת שמן וסולת מצה למנחה, וציורה ג' מדות העליונות הנשפעים כאחת זכר לאבות, והקשת שלמטה רומז לחותם הברית אשר כרת לארץ לתת לאברהם ליצחק וליעקב אשר למעלה ולא שינה כי אין בו שינוי, והשין מלשון אני ה' לא שניתי. וממשלתה בשעת כוכב: אות ת: והוא מלשון תתאו לכם הר ההר ומלשון והתוית תיו על מצחות הנאמר ביחזקאל וארז"ל כי מיד שנשתלחו לירושלים ששה מלאכי חבלה נגד רגל התי"ו כי הוא הפוך והנה התי"ו הוא גבול קודש ומקודש במדת הדין כמו שנאמר והגבלת את העם מיד אמר השמרו בנפשותיכם כי היא מדה קדושה ומגבלת כל האותיות. ובשעת שבתאי ממשלתה. סליק: ואלו הן הכ"ב אותיות שנכתבה התורה עמהם: א כתר עליון נוגה: ב חכמה לבנה: ג בינה חמה: ד חסד כוכב: ה גבורה לבנה: ו ת"ת לבנה: ז נצח חמה: ח הוד לבנה: ט יסוד שבתאי: י עטרת לבנה: כ עטרת לבנה: ל בינה שבתאי: מ חסד צדק: נ בינה לבנה: ס עטרת נוגה: ע יסוד כוכב: פ עטרת צדק: צ נצח חמה: ק בינה לבנה: ר יסוד שבתאי: ש בינה כוכב: ת גבורה שבתאי: והנה הם מפורשות בסוד גדול ונסתר מאוד והיא תמונה האמיתית בלי שום ספק שנאמר ותמונת ה' יביט והוא סוד שמותיו של הקב"ה וכח פעולותיו שלא ניתנו לבאר כי אם מקצתן והם סוד הספירות והמדות וסוד המלאך וסוד אלוה וסוד המלאך הכתוב בתורה התמימה וסוד הספירות שהם כדמות וציור אדם: ולזה ישמור האדם מאוד את נפשו לבוא אל הדרך הזה בלא קבלות אחרות והמה חזקות מאד וביארו את התורה המפורשת על קו היושר ודעתו חזק בהם מאד בקבלה מקובלת, ושמא האדם ישים דעות מפוזרות בלא קישור בספירות או במדות או במוצאם או במובאם או בקשרם ובחבורן בלי פירוד או בצורתם שהוא ציור אדם. ובכל זה יהא דעתו צלול בהן ומובן להבין בכל דבר ודבר בעיון דק מאוד ודעת חזק לרב מאוד לבוא אל הקודש פנימה, ויבין דבר מתוך דבר בריאת עליונים ותחתונים על ידי הכ"ב אותיות כי הן כחות עליונים הנקראים אלקים חיים ולהבין מדות אלוה: וסתום וחתום הדברים והוא שנאמר רכב אלקים רבותים אלפי שנאן ה' בם סיני בקודש והוא כלל העשר ספירות, והסוד תבין אם אתה משכיל כי הזכיר תחלה רכב אלקים רבותים ואח"כ הזכיר ה' כי הוא כולל כי הולך הכל אל מקום אחד ובין וסתום וחתום הדברים כי אין הפרש בין ה' לאלקים לבד כמו שאמרתי למעלה והיא מדת אלוה ותבין וסתום, ואומר לך למה נקרא מלאך על שם שליחותו וכבר ידעת כי מדת מלאך ופעולתו היא הספירה ההיא והנה מצאנו כי היא הספירה, ותבין כל מה שכתוב בתורה מלאך מן הסוד שכתוב למעלה אלקים ה' כי הכל דבר אחד והכל הולך אל מקום אחד והתורה מוכיח אם תבין ותסתיר הדבר וטוב לך כמו במלאך העקידה, ותבין בונתתי מטר ארצכם ונתתי עשב בשדך ועבר ה' לנגוף, ולא יתן, וגם אנכי האל בית אל עליהם, ועל כיוצא בהן נאמר ונקרא אלקים חיים והם מלאכי אלקים ובני האלקים ומלאכי אלקים וסוד אלוה אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב כי הכל דבד אחד שנאמר האל הגדול הגבור והנורא הוא שנקרא ה' אחד, ותבין מה שנאמר ה' צבאות אלקים צבאות וכדומה לו וזהו סוד עמוק ונורא מאוד והעשר ספירות שהם בצורת אדם ואז תבין היטב בכל דבר: ועוד ארמוז לך ואתה סתום הדברים וישלח מלאך כמו וישלח ידו ויקחה, וישלח אברהם את ידו ויקח את המאכלת, והרבה כאלה והמבין כאן יבין כל סוד עליון ושפל, ויבין מהו אל אלוה אלהים ומדת מלאך ומלת האבות וסוד עשר ספירות וע"ז נאמר תמים תהיה עם ה' אלהיך וכ"ז הוא סוד הספירות שהם בצורת אדם כי כאשר האדם שולח ידו או אחד משאר איבריו מיד נעשה רצונו בלי שיצטרך לצוות אותם כי המה יודעין דעת האדם ותן דעתך והבן ואל תטעה: והנה הכל דבר אחד והנה הקב"ה שולח אחד מעבדיו משרתיו עושי רצונו כי אין שינוי ולא תמורה ותבין היטב. ועוד תבין משמות המלאכים ששמם כשם רבם כמו אכתריא"ל גליצו"ר אכתריא"ל י"ה ה' צבאות וכיוצא באלה, ושמות מלאכים אחרים כשמות אברים של אדם כמו מיכא"ל גבריא"ל וכיוצא בהן וכל אלו נקראים מלאכי אלקים חיים, וכ"ב אותיות הם כחות של מעלה לאלפים ולרבבות, ובין תבין הכל היטב ודעתך חזק מאוד וסתום וחתום הדברים כי כבוד אלקים הסתר דבר וכבוד מלכים חקור דבר: סליק ספר תמונה ראשונה:

תמונה שניה - הקדמה הקדמה לספר התמונה השנית:

רגלי עמדה במישור וכו'. נר לרגלי דבריך ואור לנתיבתי נר אלהים נשמת אדם חופש כל חדרי בטן. כי נר מצוה ותורה אור, כי נשמתו של אדם נר עולמי כענין דמות דיוקנו של יעקב חקוקה כי זה נר בעולמו וזה נר בעולמו ובו רואה האדם ומביט עד סוף כל ומחזה שדי יחזה כענין אני בצדק אחזה פניך אשבעה בהקיץ תמונתיך ר"ל כי במדת צדק יחזה אור פנים אור האמונה המאירים שהיא אור האמונה אור התמונה וממנה יביט אור התמונה וסודה אשר היא למעלה מן בגדי כהונה בגדי הקודש והוא היכל הפנימי וקודש פנימי אשר ממנה ג' שבתות ה' יובל ושמיטה ויום הנו"ן שהוא הבינה וז' שבתות תמימות הרי עשר וא' כנגד אין סוף הרי עשר וכ"ב אותיות, וכולם אצולים מן המנורה הטהורה מקשה אחת והיא התמונה אשר בה הביט משה רע"ה ונתקשה בצורתה כי לא ידע כפתוריה ופרחיה ממנה היו אשר בין הכל מ"ט כענין אז תבין יראת ד' ודעת קדושים תמצא: ואלו הם מ"ט כחות אשר מהם נאצל כל האצילות והם כ"ב אותיות התורה העליונה האור הראשון מימי קדם האור הגנוז למעלה בכסא עליון כענין קדם מפעליו מאז, ומהם כל כח נורא ונעלם והם הנקראים אלהים חיים ועשר ספירות נוראות, וגם מדת האבות וחיות ושרפים ואופנים וכתות המלאכים והם רבבות אלפי ישראל ה' בם סיני בקודש כענין לשכני בתוכם ושכנתי בתוך בני ישראל כאשר היתה כי הוא דבר יקר כי יקר הוא בתוך הגוף והגוף יקר מחמתו כענין מלא כל הארץ כבודו: והנה הם כ"ב כוחות נוראות עליונות כתובות באצבע אלהים היקר מה' אצבעות העליונות, ועשר אצבעות נגד יו"ד אלהים הכתובין חמשה מצד זה וחמשה מצד זה מחציתה בבוקר ומחציתה בערב כענין את הכבש אחד תעשה בבוקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים כי הלוחות מעשה אלהים והמכתב מכתב אלהים חיים כי שם האותיות על שם המדות וצורות האותיות מצורות האותיות העליונות מימי קדם כל אחת שמה מתוך כוחה ובעת שבירת הלוחות פרחו האותיות למעלה כי רצה הקב"ה להרוס הבנין ולהשים כח האותיות למעלה במקומן ואחז משה בכח אות ציורו כענין והיה כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל, כי האבות צורותיהן בלא חיבור וכשישראל חוטאין לה' עומדות הג' צורות בקומה זקופה והקב"ה מביט בהן ואומר וזכרתי את בריתי יעקב וכו' ואף את בריתי אברהם אזכור והארץ אזכור כי ביעקב בו עיקר הזכירה וע"כ התחיל בו וכשישראל הם חוטאין לה' מתפרדות ומתפרקות הצורות והולכים למקומן רמז כי נסתלקה מהם השכינה, ומשה בכלל האבות ומדת יצחק משונה כי זה סוד עמוק לא חיבור בה ולא פירוד כי היא אמצעית לכל הכוחות זה בתוך זה או זה למעלה מזה או זה למטה מזה והכל ממחצב אחד והיא השורפת הבשמים הטובים אשר בקטורת והעולה כליל וריח בשמיהם עד האלקים יבוא דבר שניהם: ואחז משה בכח מדתו בגבורה עד שבאו האותיות ונתחבר צורה בחברתה ונחקקו בלוחות שניות באצבע האלהים עליון אלהים חיים והכל ברישומים וברמזים עליונים פנימיים דקים והיא התמונה הנוראה והנעלמה מאוד, ואשרי האיש ירא את ה' ואם יעמיק אדם בעצמו וישים דעתו בחכמה ובבינה ובדעה צלולה ובמחשבה דקה להבין ולהכיר בתוך התמונה הטהורה והנוראה להמציא לו תמונה כי תחלת הבניין היא האמונה וסופו היא התמונה, כלומר מאלף אמונה עד ת"ו תמונה כענין בכל ביתי נאמן הוא ותמונת ה' יביט והיא הנקראת ים כי היא הים הגדול ועמוק עד אין סוף ונקראת נפש חיה היא שמו אלהים חיים והנה מלאכי אלהים עולים ויורדים בו ומקבלין כל אחד וא' שליחותו, והצדיק הבין זה בחלומו וידע כי יש תמונה עליונה וכנגדה למטה ויש שלוחים עולין ממקומם לתמונה העליונה ועל הסולם יורדים למטה לתחתונה כי אין השכינה יורדת למטה מעשרה: והנה ה' נצב עליו כענין שנאמר ויקרא לו אל אלהי ישראל כי אז נחשב שלם כשהצורות זיי"ן עמו אז נאמר והיה ה' לי לאלהים קדושים ונוראים וזהו ענין התמיד כי לא לקח דרך מעשה בראשית להקדים הלילה כי המאור הגדול לממשלת היום תחלת הבוקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים ויתקרב הערב ליום כענין ויהי ערב ויהי בוקר והיה המשכן אחד ושמו אחד. כי האדם עולם הקטן כי כל אחד מהשבע כענין ואת שבתותי תשמרו וכל ישראל חשובין כאחד כאיש אחד וצורה אחת לכולם וזאת התפלה להם לאמר יהי ה' אלהינו עמנו וכו' למען דעת כל עמי הארץ כי ה' הוא האלהים אין עוד. ולזה ישמור האדם את דרכו ונתיבותיו לבוא אל הדרך הזה להבריח ממנו כל המחשבות זרות וישארו מחשבותיו טהורות שמח וטוב לב להבין נוראים גדולים ודברים עמוקים ותמונת ה' יביט כענין והיה כנגן המנגן וכו', ומתוך כך יהיו פניו מאירים ויחזה פנים המאירים כאמור אשבעה בהקיץ תמונתיך שהוא בהקיץ. ומה שתשיג תשיג ותבין ומה שלא תשיג הרחק ממנו כי הנגלות לנו והנסתרות לה'. ואפרש לך התמונה הזאת בפחד ובמורא כאשר קבלתי מפי המקובל מהמקובלים הראשונים אשר הביטו והיו וגנזו אותה (נ"א וגנזי אורה) מחכמי ישראל ומתינוקת של בית רבן הדורשים בתורה במ"ט פנים: והן היו משתמשין בה כאשר קבלו מהמקובלים את כל הכחות לחברם בצורה ולצייר כל אות בכחה. ומתוכה יוצאת קול ומכרזת הלכה כפלוני כי היא מורה קול דממה דקה והיא המדריגה הקטנה שבנבואה היוצא מתוך התמונה ובזה הציצו המשיגים אשר הלכו בדרך הישרה ונדבק יקר אל יקר ואשר לא השיג כל הצורך יצא לשלום ולשמור מעוות לא יוכל לתקן, והיו רואין את לבוש הבדים ומביטים באכתריא"ל י"ה ה' צבאות שמו המחשבה ומסתכלין ביופיו ובצורתו הראוי לו בפנים המאירים ובעשר כתות האופנים וחיות האומרין שירה לפניו וכל כוכב וגלגל ומלאך משתחוה למול אורו והוא יושב על כסא בראש למעלה התמונה לראות היש משכיל את אלהים, ואשרי אדם הדורש ומשכיל בזה הדבר לשמור את נפשו ממים צוריים כענין בזאת יבא אהרן אל הקודש ולא ימות כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל וידוע אותי והחי יתן אל לבו: נשלם הקדמה בעזרת שוכן רומה:   תמונה שניה ספר התמונה השניה: אות א: אלף מורה כתר כי בו אהי"ה המהווה כל, והוא עליון על כל כי בו צדק עליון ותחתון ושם הצורה אכתריא"ל י"ה ה' צבאות, וציורו כולל שנים כרובים זהב והקול בתווך כענין ו' קולות מקול אחד והם לא שמעו כי אם קול אחד כמו דכתיב ותמונה אינכם רואים זולתי קול, ומה הקול כענין והאלהים יעננו בקול באותו הקול דכתיב קול ה' בכח כי הקול א' שמו צדיק, והנה עזרא הסופר שהיה כותב כל האותיות בקולמוס אחד כי לא היה חושש כל כך בצורות כי היה מקובל בהם וחיכם בשניהם, והוא לבוש עליון אלף אות התפלין שהקב"ה מניח, ושם נחבא העוז בתוך התפילין ונתעלם בתוך אור הדל"ת כאמור ונוגה כאור תהיה ושם חביון עוזו ושם אור הלבנה כאור החמה וזהו האור הגנוז ביום ראשון דכתיב ויהי אור, והוא כובע ישועה בראש הצדיקים לעתיד לבא. וממשלת נוגה ממנה: אות ב: בית נתיבות החכמה והיא החיה של ארבעה פנים ושש כנפים ושני הכוחות האלו אשר הכנפים למטה מן הפנים כי פני האדם פניהן והמה ד' פעמים ד' מרובעות לכל צד והד' אשר לצד הימין שבהן רומז האות דל"ת כי הג' רומזת במקומה כי אין הפנים והכנפים יחד והרביעי היא העשירי הכלולה בכלל ושלשה פנים עיקרה בעבור כי שלשתם קדש ראשית חכמה ראשית עריסותיכם ראשית תבואתה, והיא החיה ההולכת בין האופנים ובה עדות היחוד כענין שאמרו בעי"ן גדולה ודל"ת גדולה של פסוק שמ"ע, והציור מורה ב' כי הרחמים בה ברפיון תחת החסד כי בחסד יכופר עון והוא צדק אשר היא בי"ת לת"ת והיא בית אל. וכח גלגל הלבנה ממשלתה: אות ג: היא שער החמשים הקודם לבשל פירותיה כשמה, והיא קודש עליון המקודש בגבורה העצומה המקדשת את כל, וממנה זאת אות הברית לפרות מלשון פרות הבשן ר"ת של בשן השי"ן עולה בחשבון שלש מאות קח העשירית והם שלשים והבי"ת שנים הרי ל"ב נתיבות החכמה, והנון בבינה והוא לגמול חסד כשמה, ונותן עוז ותעצומות לעם. וכח גלגל החמה ומהלכיו ממנה: וזה ציור הברית: שדי ש ברית ד אות י קדש: דשי ד אות ש ברית י קדש: ידש י זאת ד אות ש ברית: הוא החסד ושמה אות מהשלושה כי היה אהרן הכהן הגדול מברך את העם ביד ימין כענין היד ה' תקצר ואיננו יד כי היחוד הגמור רומז בה כאשר ידע איש החסד שכתוב ויקרא בשם ה' וגם איש בצידו קרא בשם, ואות זה רמוז ביד והוא הימין ולא השמאל ולא האמצעי ולזה רומז ושאל לו במשפט האורים, והכח הזה נעלה מאוד גדולתו כי הוא נקרא אות לבוש הבדים, וממנה כח כוכב הרצון והאהבה ושלום וריעות ושם כח המדה מיכאל כלומר מי בשבעה המדות כמדה זו כי היא כלולה ורובה במקומה שכתוב ורב חסד ויחסה משה לישורון אין כאל, וסוד הדבר כי היא לובשת לבוש שמיני לבוא אל שבת שביעי לעבוד כי כהן גדול בימין והסגן בשמאל לעורר אהבה ושלום וריעות. וממנו כח גלגל הכוכב: אות ה: זאת האות היא רמוזה לה"א של גבורה ולה"א של מלכות לכן הביא פסוק זה לומר הנה שכרו אתו ופעולתו לפניו כי הוא מביא כל הפעולות לפני כח הד' שהיא רצון ואהבה בחסד כי היד ה' אשר לא תקצר אמצעי לקשר הימין עם השמאל כדי שתעלה לרצון לברית מן הגבורה ואותו ה' שם אהרן בקטורת וזה זכר לברית עליון היד הימין כענין ישימו קטורה באפך כי בחסד ואמת יכופר עון ואותו השם (נ"א הס"ם) הוא גנוז למלאך המות והוא הודיע למשה בעת צורך כשהקטורת עולה בימין כאשר ירים משה ידו ויזכור להם את בריתו והציור בב' סמים ושניהם ממחצב אחת הדומה להם (נ"א ה"ה ד"י וכן משמע מן הפירוש) הרמוז ליד משה. ומכחה כח הלבנה ומיעוט אורה הנשאר במיעוטה להגוף והגנוז לצורך הנשמה כי בה רמוז האור הראשון והאחרון, ושם המדה גבריא"ל המורה על המחצב. ומכח מדה זו אור הלבנה: אות ו: וי"ו היא כימי קדם ימי עולם הימים הראשונים, והוא חותם יעקב בצורתו אשר מהם חמה ולבנה לחדשי השנה ולשבתותיה עד השבת הגדול ראש חדש לחדשים כענין החדש הזה לכם זה אלי ואנוהו, וארז"ל המברך ברכת הקידוש לבנה כאלו מקבל פני שכינה בעבוד חידוש העתיד הבא אור הגנוז ליום השבת והוא העומד מן העולם ועד העולם כענין הנה מקום אתי כי כבודו בעצמו מקום לעולמו, וממנו ימים לכל הימים כענין ימים על ימי מלך תוסיף, והוא המאור הגדול וממנו אור הלבנה. וסביב זה האות ז' כתות של מלאכים לא מיכאל ולא גבריאל כי אם מחנה חיות טהורות לאלפים ולרבבות כי ו' פעמים ו' הוא חצי השם כי ו"פ ו' עולה שלשים וששה, והוא חצי השם של ע"ב שכנגדו משפחות בעולם עובדים דבר ומשתתפין השם עם אותו דבר העבודה, ונגדם שרים סביב המדה וחצי השם עובדים דבר עבודה בלי שיתוף, ואותן השרים הן סביב גלגל חמה כי אור החמה מאור המדה וע"ז נאמר כי רגע באפו כי בכל רגע שחמה זורחת השם כועס ולעתיד בושה החמה ועובדיה כי מלך ה' בשם ע"ב והוא אור לכל כוכבי אור, ומשם באות הנשמות לעולם ובסוף הם צרורות בציור החיים, וממנה כח אור החמה והיא מרפאה, והיא עושר וחיים חן וכבוד והיא ריפא אברהם בעבור בריתי: אות ז: וציורה מטה אלהים בידו, כי כמשען היה בראש המטה בציור יד וע"ז וירם ידו במטהו ולא אמר מטה אלהים, וכאשר ידע ציור המטה לא ביקש במטה כענין כאשר ירים משה ידו כי ממלא מקומו כענין וזה לך האות כמו על המשקוף והיו לאות על ידך ועל הבתים כי בחוזק יד הוציא, ונשיאת כפים למד אהרן מן החזן המברך את הכלה כי ידו נגד ידו. ושם המדה כח כענין קול ה' בכח והאלהים יעננו בקול, ועל עמוד אחד העולם עומד ושמו צדיק יסוד עולם כי אות הוא בינו ובין הברית כשבת, ואמרו גדולה מילה שמגעת עד כסא הכבוד הנקרא שמים שנאמר השמים כסאי כי יש כסא וכסא לכסא כענין השמים ושמי השמים לא יכלכלוך, וכעצם השמים לטוהר ועטרת זהב בראשה וסביבה רבבה של מלאכים גבורי כח לשמוע בקול דברו. וכח גלגל חמה ומהלכיה ונתיבותיה ממנה כענין קול רעמך בגלגל וזהו היא ההברה של גלגל חמה: אות ח: היא כח שמיני והצורה עשר בכלל ח' והיא עשירי (נ"א והיא שלישי) מעלה ומטה כי הוא אשר לקחו לבוש הבדים (נ"א לחלק) ע"כ ושאל לו במשפט האורים ותומים כי המשפט לאלהים הוא ה' הוא האלהים כענין ויהי חתת אלהים, ושני כוחות הצורה העומדין בין מזרח ודרום ורגליו רגל ישרה ואמרו מאיר דרום זורח מזרח מאיר לבנה זורח חמה ובאו זה כנגד זה ועמדו על הר הזיתים כענין ועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזיתים יחד למשפט ואז ושאל לו במשפט וכן ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה ושניהם מחצב אחד, והציור הוא חתת אלהים צבאות על האדם ואז השמש לא יאיר לך והיה ה' לך לאור הגנוז. וכח מדת לבנה ממנה: אות ט: יסוד והציור מורה בשבת אחרון לשבת ולנוח כל בריה ויהיו שבתות לשבת אחת לפני בא יום ה' הגדול והנורא, כי אור ציורה אינה נמצא בשבתות ואחריו לא יהיה כן כי בסוף ישיג הכל לשבת העליון להיות הציור מדובק והמחצב אחד, כי שני ימים יהיה שינה ותרדמה וביום השלישי יקימנו כענין שנאמר בשלשה בני אדם שישנו ושנים מהם נרדמו בשינה (נ"א בעבור שחסרו בגופם אחד לז' לשלימות נפשם כי העמיקו) והעמיקו בשנתם עד שבאו בצורת הזיי"ן ולא קבלום עברו בצורת הוא"ו ולא עמדו עד שירדו לצורת הטי"ת ועמדו יחדיו שנאמר יחדיו למשפט נקרבה ונמצאו שלימים בדין אמת והשלישי בא עד שער השמים בצדק, ואלו השלשה שינות רומזת לשלשה פעמים של תחית המתים אחד בזמן מתן תורה ואחד שהזכיר הנביא ואחד לעתיד (נ"א אחד של מתן תורה ושנים לעתיד) כי ביום השלישי נאמר יקימנו ונחיה לפניו, והוא השלימות האחרון בדין שבאות ט', וזאת המדה כחה מצרפת הנפש ומשימה באוצר החיים הנצחיים אשר בו הצורה והנפש יושבים במקום הנצחי כי ישרים דרכי ה' ביושר הנצחי צדיקים ילכו בם כענין שדרשו רז"ל והתהלכתי בתוככם שעתיד הקב"ה לטייל עם הצדיקים בג"ע ופושעים יכשלו בם ויחזרו כענין דור הולך ודור בא כי אתה נותן יד לפושעים וישובו אל ה'. וצורת האות בית קיבול הברית לצדיקים וכורת ברית לצדיק ולרשע כי לא יחפוץ במות הרשע כי אם בשובו בגלגול עד ועושה חסד לנצח, וזה הכח מזקקת הכסף שבעתים. וגלגל שבתאי מכח מדה זו ומהלכיו ונתיבותיו ומובאיו: אות י: וממגד גרש ירחים כי היא עשירית ועליה נאמר והעשירי יהיה קודש לה' הגדול כי ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד בלי שום כינוי ושיתוף, ושמה זאת והיא סימן הברית ועטרת של זהב בראש המלכים וציץ נזר הקדש על המצנפת כצניף הטהור על ראשו והצניף אחד מתכשיטי הכלה כענין באי כלה לקראת חתן והיא נקודה אמצעי של בית ה' דבוקה בציון הקדש קדוש ישראל ועיני השכל ואור הגנוז ונעלם בו התמונה ודמיון כענין ואל מי תדמיוני ואשוה יאמר קדוש. ומדתה באור הלבנה: אלו הן עשר כוחות נוראות עליונות כולם לכח אחד ומהם השפע לכל שאר כוחות של מעלה וכולם הם צורות ומהם כח לספירות והמדות ולמלאכים קדושים נוראים משרתים עליונים צבאות אלהים חיים אל חי רם ונשא שוכן עד מרום וקדוש, כן גבהו דרכי מדרכיכם כי גבוה מעל גבוה בסוד יו"ד גלגלים וי"ב אחרים הם כוחות נוראות מזהירות ומאירות כל העליונים והם אור לכוכבים ולשרפי מעלה כי צורתם כצורת העליונים שבעה מלבד שלשה שאין כמותן וגם נותנים צורה לאחרים גם הם מן עליונים נלקחים ונשתנים בעבור פעולתם כי ירדו לקשור עליונים ותחתונים להיות אהל אחד ע"כ נשתנו בצורתם כי הא' יו"ד קטן והב' חי"ת קטן והג' עיר הקודש. ונותנין צורה עם חיבור עליון לדעת כי האהל אחד וחיבור אחד בלי פירוד, והנה כל מין מרבה את מינו כי הרב מרבה והסגן בכחו השלישי במינו וכולם בחיבור אחד לבד הקוף שאין לה מן עליונים חיבור. והי"ב כוחות יש להם כוחות לאלפים ולרבבות והם כ"ב כחות נוראות עליונות חיות טהורות והקדוש בתוכן כענין ה' בם סיני בקודש וירד בתוכן בשלש כחות במספר כ"ה הרי כשהכסא שלם השם שלם: אות כ: כח הצורה ראשית לו וזה השער לה' מקבלת מכל, ועליה נאמר קול רגלי המבשר ואומר לציון לחבר את האהל כי זאת הכח עשה בהם שפטים אני ה', כי אני רומז למדה אשר לפניו בענין ופסח ה' ממדה למדה כף אחת היא לאמה וכלי שלם. וכח מדת הלבנה ומהלכה ודרכה וחדושה ממנה: אות ל: למ"ד ואלף צורתן משונה ומדתן שוה, פעולתן משונה וכחותם שוה, דרכם משונה ומעלתן שוה, (נ"א ודורך על במתי) שמותן משונה ולשונם שוה, מקומם משונה ומעמדם שוה. ויש אומרים כי יש כסא לכסא ומשבחין בשנוי ומייחדין בשוה (נ"א ושתי אותיות זו למעלה מזו ומקבלין זה מזה זה מאל"ף וזה מכ"ף ומייחדין בשוה) והצורה היא כח עליון ושם כינוי הכח אדירירון ה' צבאות יושב הכרובים, כענין וירכב על כרוב והוא מיכאל כח רב חסד הכח המקבל מן אדירירון הלבוש עליון ועליו נאמר גדול אדונינו ורב כח, כי צורת אדירירון קשורה כשלהבת בגחלת והוא מיכאל עם אדירירון (נ"א מיכאל עם אכתריאל) כענין ואתם הדבקים בה' הבו לה' כבוד ועוז הבו לה' כבוד שמו, ואין לך אות שאין לה כח ושם בכחו ולו מלאך ברצונו וכשהוא דבוק ולתבונתו אין מספר, ואור שבתאי מכח הצורה כי מדי חדש בחדשו ומידי שבת בשבתו כי זה כח האדירירון הגבור ומצידו כל שרף בכחו: אבל האכתריאל הגדול הגבור אשר כל עוף וחיה מצידו והצורה דומה לעליון כי שמו כשם רבו והראשון אלף נותן בו צורה למחנותיה ואף הג' הבאים אחריה ונתדבקו השלשה בשלשה ולא כל הצורך הבאים אחריה בים כענין ויחזו והמבין יבין כי נתחייבו כליה והשלשה נותנין ציור עד סוף התמונה (העשירית): ושם הראשון אכתריאל י"ה יהו"ה צבאות עד סוף כ"ף (נ"א כי שמו כשם רבו) כי עד שם חצי דרך הכחות ומשם והלאה מתחיל השם האדירירון ה' צבאות שמו, והם השלשה נתנו ציור ושם לחבר צורתן איש על מחנהו לצבאותם ולכחות מתנשאים לרב כח גבורתם ולזה לא השיגו המביטים ואת פועל ה' לא יביטו, והאחד ראה את אכתריא"ל י"ה ה' צבאות יושב על הכסא והביט בכבוד בכתר היקר אשר בקרבו כי היקר הביט יקר ונכבד ונדבק זה בזה והנה אכתריא"ל בו ג' כוחות המעידין בו: והשני הוא אדירירו"ן הרוכב על הגלגלים ומניעם בכחו הגדול כי גדול אדונינו ורב כח בענין והעשירי יהיה קודש לה' הגדול, וזה הכח המתעלה בגבורה רמה ע"כ בא השני בגבורה רמה וזכה ודקה ונכנס לשלום ומכאן והלאה צר לו הדרך ושב ויצא לשלום, (נ"א עד כאן בא בדרך ישרה ודקה ונפנה ויצא לשלום מכאן והלאה הדרך דק ולא עבה ויצא לשלום): והשלישי מ מורה על המביט לארץ ומלואה כי ממנה מלא כל הארץ כבודו כי השבת המאיר בתוכה וכל אשר בה, והאות סתום בתוכה להשגיח למקום סתום תחת לארץ כענין בשמים ממעל ועל הארץ מתחת, ועד כאן בא השלישי ומצא האות סתום מכל צדדיו ושניהם רמוזים בפסוק, כי לא ידע מוצאו ונפגע בתוכם: והרביעי סמ"ך אות סתום וחתום מכל צדדיו העומד לנס עמים גם האות גם הכח כענין עמו אנכי בצרה אנכי ארד עמך מצרימה וארז"ל כ"מ שגלו שכינה עמהן דכתיב בכל צרתם לו צר. וצורת האות כמו עיר הקודש חומת אש סביב לה נאום ה' כי מטתו שלשלמה ששים גבורים סביב לה מגבורי ישראל והם אברהם ויצחק כלול זה בזה ויעקב השלם בא מהם והם המשמרות ושלמה עמהם ושואג עליהם כארי והם שומרים על השערים שלא יבוא עוד ערל וטמא בעיר שחוברה לה יחדיו כ"ף וא"ו ששם עלו שבטים ויהיו לנס, ובזה השער בא הרביעי וסבבו והקיפו ולא נפתח לו פתח לצאת כי באו מים עד נפש ולא ידע כי בנפשו הוא ובא בסוף האות הסתום והגנוז ומצא מים ולא ידע בצורתן אם מעליונים אם מתחתונים (נ"א ולא ידע אם הם צוריים) והם סגורים באות הסתום והסגור וחשב שהוא המ"ם הסגור ר"ל מ"ם סתומה וארז"ל תיפח רוחן של מחשבי קיצין והם המים אשר באו עד נפש ויהי מבדיל בין מים למים כשתגיעו לאבני שיש ודובר שקרים לא יכון לנגד עיני כי אין תקוה ואין צורך מ"ם סתומה אלא סמ"ך סתומה (נ"א כי אין צורך מ"ם סתומה עם סמ"ך סתומה וסר מן הדרך, וכבר ארז"ל כי ראה מטטרו"ן יושב על כסא ודן את העולם וכותב זכיותיהן של ישראל שעה אחת ביום וחשב וקיצץ בנטיעות ויצא בת קול ממ"ם פתוחה כלומר מיסוד עולם אשר בסמ"ך הסתומה ואמר שובו בנים שובבים) יצא בת קול מתוך הפתוחה אשר במקום הסמ"ך שובו בנים מהגלות אשר מלת אנכי רומז ע"ז כי פורץ גדר שנאמר ודור רביעי כלומר מלכות ואף על רבעים שובו בנים שובבים חוץ מאחר כלומר כי ארבעה גולים הם שכינה ונפש וארץ ישראל וישראל: ואלו הם חמש כחות נעלמות ך מ ן ף ץ והמה תעלומות מכל וכל והם נקראים ים המלח וכל אחד על (שני) מעלת נעלמות מכל ולהם ים המלח העליון ונותנים טעם בברית מלח כל אחד לציור בשמו כדי שיהא המאכלות הבאות לפני המלך כטעם המלח העליון כענין שאמרו כי הטעם בשמה והם טובים למלך ונח בטעמם כענין על כל קרבנך תקריב מלח כי ראש כל קרבן כליל לריח ניחוח והמלח שהוא ברית עולה כליל ע"כ הכח שהיא בשם הכף ראשון כ"ף שכינה שלמטה כי היא בית קיבול לכ"ף שלמעלה המשפיעה ע"כ היא פעם רפה ופעם דגושה בעבור שם הכח הנקרא צדק והעליונה רפה תמיד: הכח השני נותן מלח בשם ציור שלו בעבור הזרעים והצמחים אשר בעולם השפל אורות וטובות אשר בצדק וטעם טוב להיות דבר בעתו מה טוב גם לימים ולרגעים וזמנים וספורים להיות מלח ברית וקיום להם שנאמר עוד כל ימי הארץ: הכח הג' עליון ורם על כל נותן מלח בצורה כשמה כי שמה יובל העליון הקרן הארוך בכח החי"ת כי ממנו אלהים קדושים ונוראים ורוצים מלח מן הקרן הארוך בברית עליון כענין וה' אלהים בשופר יתקע כי ה' האלהים ובא המלח עד השופר לתקן התקיעות על סדר המדות כטעם מלח וברית עליון כענין וה' אלהים בשופר יתקע: כח הרביעי נותן מלח וכח בצורה כשמה גם לכל כחות הקדושים מלאכים עליונים חיות ושרפים ואופנים ולכל מרכבות המולים וגלגלים כוכבים ומשרתים ולהיותן עושים רצון קונם בברית מלח כל אחד בשליחותו איש איש על עבודתו ונמשך המלח עד כח הכוכבים ומהלכם וחוקותם כענין הידעת חוקות השמים: הכח החמישי נותן מלח ממולח ביד כל גבורה רמה וחזקה קדושים עליונים ונוראים יודעי דת ודין משתמשים כעם טעם המלח וברית עליון: אות מ: מ"ם הצורה הזאת היא פתוחה מלמטה כי השגחתם בשפלים ובמקום הסתום אשר בין הארץ כענין אני ה' בקרב הארץ. וכוכב צדק מכח האות הזה, וכפול בעבור הצדק השני הרודף זה את זה והכח האלף תפש למ"ד והלמ"ד תפש מ"ם והמ"ם תפש את הסתום במקום סמ"ך הסתום כי הסמ"ך שב במ"ם והכל קשור זה בזה קשר אחד ליחוד אחד: אות נ: בזה הכח מדת אלהים האלהים אשר התהלכו אבותי לפניו ובכח הנעלמת באור הראשון הגנוז לנשמות וממנה היא החי"ת (נ"א הנו"ן) בצורתה כי לבוש הבדים לבושה אשר ממנה בגדי הבד ובגדי כהונה ובגדי הקודש ושמנה בכלל עשר הנקראים קדש וכהן עליון מקבל מתנה ונותן בקרבן הברית. ודרכי הלבנה וכחותיה ממנה: אות ס: וזה הכח הצורה סתומה וחתומה בסוד כח נורא עליון כ"ו בצורתה, הכף רומז לכנסת ישראל ולה' אחרונה, הו' לששה אלפים ומן הששה לקח הוא"ו כי ביום פקדי ופקדתי פוקד עון אבות על בנים ועל רבעים ודור רביעי ישובו הנה ובשנה הרביעית יהיה כל פריו קודש הלולים לה' לשם הגדול ולעתיד ביום השלישי יקימנו ונחיה לפניו. ברביעי שבו נתלו המאורות ושאל לו בצורה מהם והם משפט וצדקה בארץ ע"כ סמ"ך דוגמת צורת החי"ת ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה ואמר החכם ודבר בעתו מה טוב והדבר נעלם וסתום לא ניתן לבאר כי אם זכו אחישנה לא זכו בעתו מה טוב, ועל אותו העת הטוב נאמר והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם ונאמר כי כולם ידעו אותי ונאמר כי מלאה הארץ דעה את ה' ונאמר זאב וטלה ירעו כאחד לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי ואחר כך תהיה אור הלבנה כאור החמה והאות עומד בנס והעיר ירושלים משענתה עליה עד בא יום ה' הגדול והנורא שהוא ציור חי"ת כדוגמת סמ"ך כי בשנה הרביעית שהוא היין הטוב והנעים סומך ד' לכל הנופלים כענין כל פריו וזה הסוד סתום ומוסגר בצורת האות והעיר משענתה על הצורה עד שיפוח היום ונסו הצללים וגו' כי ינטו צללי ערב וכשורפין חמץ תבין כי בפסח עתידין ליגאל מו' שעות ולמעלה כי הוא יום הששי יום של עשר שעות מלא ושלם יום כשר ובדוק מכל חמץ והמשכיל ידום וארז"ל תיפח רוחם של מחשבי קיצין כענין שחשב מים מים דובר שקרים אין תיקון ואין תקנה והמשכיל ידום. ומכח האור אור לנוגה שנאמר ונוגה כאור תהיה ושם חביון דברים הגנוזים לצדיקים ובין תבין: אות ע: יסוד עין יעקב כי חיבור אותו הכח נקרא עין והוא מעיין אותה המדה כי משם אור הראשון הגנוז ביסוד, וגם כחו וצורתו האות נו"ן וא"ו הו' הוא ששה נרות המנורה והשביעי בתוכה וכולם מביטין לה כי ממנה בא להם האור כאור הגנוז בנו"ן והכל צורה אחת כצורת המנורה ולכן כל כליה מ"ט והכל בצורת המנורה כי הוא גנוז לצדיקים וליריאיו כענין עין ה' אל יריאיו ונאמר על הצדיקים מדבר קדש מדבר קדמות כי תורתה בהיכל הפנימי הקדום וממנה אור אל היסוד וממנה אור למטה כי הוא אלהי ומגן אברהם אשר קבלו והוא בו. וממנו הכח הכוכב ומהלכיו וסביביו: אות פ: לשון פאה האחת לפאת צפון ולפאת ים, וכח זה האות לפאת ים כי היא פאה הנקראת צדק יקראהו לרגליו לרגלו כתיב לרגל אחד, וכח ציור זה האות על קיבול הברית כי אות ברית קודש בתוך העטרה והנה מלכות תוך המשכן (נ"א משכן תוך המלכות) בחיבור אחד כענין כלי גדול בתוך כלי קטן. וגלגל צדק מכחו ומהלכיו ומוצאיו ומובאיו ונתיבותיו: אות צ: מצד הארון ולא ידענו מאיזו צד אם מצד שמיני אם מצד העשירי, אם הוא מצד שמיני אז היו"ד עם הנו"ן להיות שניהן צורת הצד"י, ואם מצד העשירי היו"ד לבדה והיא צדק, וכח הציור זה בזה דבוקים במלוי המלוי כענין שאמרו רז"ל שני ארונות היו ארון של שכינה וארון של יוסף וארז"ל קיים זה מה שכתוב בזה והיא אשר נצחה על השמינית לקבל כח ציורה. ודרכי החמה ומהלכיה ונתיבותיה בימות השנה ובשבתותיה ממנה: אות ק: מוצאו ותקופתו על קצותם ואין נסתר, מכאן אתה למד כי הנותן מלח בבינה הוא נותן ג"כ מלח במלכות כענין הנותן מטר על פני הארץ ושולח מים על פני חוצות וזו ארץ היא ארץ העליונה שהיא המלכות והנותן היא הבינה מכאן שהבינה משפעת לעטרת כענין שארז"ל הגשמים יורדין בגבורה לעולם כי הצורה ארוכה ופתוחה למטה, וזאת הצורה עומדת בקומה זקופה ללמד זכות על ישראל שמקיימין הברית הנסתר והגנוז מכל האומות כענין ביני ובין בני ישראל כלומר בי הוא גנוז בין הנו"ן ונו"ן שהוא בין שתי הנוני"ן שהוא אות אחת כי אין בין השם ובין ישראל כי אם ו' ימי החול ובשביעי הכל יודעין כי אות היא לעולם כי ששת ימים עשה ה' כענין בעבור זה עשה ה' לי וכענין זה אלי ואנוהו והמשכיל יבין וידום. וצורת הלבנה ומהלכה וגם אורה ממנה: אות ר: זאת הצורה היא לבדה כי אין לה חיבור צורה כי היא תחלת ירושה עליונה הארץ אשר נשאתי את ידי, הציור הראשון והאור הראשון כסא כבוד מרום מראשון מקום מקדשינו מקום ראשונה למלכות והיא צרור החיים את ה' שער לה' צדיקים יבואו בו והיסוד היא עין קדש בתוכה כי היא גבול לעין האור. וכח האור שבתאי ממנה: אות ש: היא צורה עליונה והיא חותם האבות, ובו כח הנקרא אחור כענין וראית את אחורי שהוא קשר של תפילין כי בספר איני יכול לכתוב כי הם (נ"א הוא קושר) דברים רוחניים בכח נצח הגובר לקשרם השלישי עם הרביעי למטה והיא תהיה קודש לשם הגדול להיותן לצורה אחת ולחיבור אחד ובו ארבע פרשיות נגד הצורה, כי כח החיבור בעליונים ולא בתחתונים (נ"א ולא בגשמיים) כי מה שאסור בזה מותר בזה כענין גדילים תעשה וענין זריעה ולבושים ואכילה שאסור בחיבורים וסוד המצה והלולב אינם דומין כי הם מצוה עובדת ע"כ יש הנאה לנפש ולגוף והמבין יבין. כי מצות הלולב ביום ראשון ומצה לילה ראשונה ומי הקודם להלולב צורת החותם אשר נשא את ידו בלולב מצד המצוה, והנה צורת אות השי"ן רמוזה לג' אבות ושלשתן הן המרכבה, והסוד כי באברהם עשר כחות הרמוזין בספירות ובנסיונות, וביצחק ז' כחות הרמוזין בשבת שלו, וביעקב שמנה כחות הכלול מכולם ומכל הגוונין ובכל הבנין כי הקטורת ליעקב ואהרן המקטיר, והנה הכל כ"ה והנה ה' נצב עליו והרי המרכבה שלימה עליונה, ומשה הנרמז במדת יעקב בהשגה, ואהרן עם יצחק כי הוא בצידו, ויוסף ששי לבנין כי נברא בדמות דיוקנו של אביו, דוד כנסת ישראל ושכינה עמהם, והרי כסא לכסא כענין ה' אלהינו ה' אחד וממנו כח הרצון ואהבה: אות ת: היא הכח הגוברת על מלת אלהים כי מכף רגלה ששה מלאכי חבלה והוא הו' המהופך לחבל בדיו אדום כי הוא סוף החותם אמת והיא שפת הים הגדול כענין גבול שמת בל יעבורון בל ישובון לכסות הארץ כענין והגבלת את ההר השמרו לכם עלות בהר כי הוא הר האלהים הוא הנותן רשות לחבל וארז"ל מה נשתנה התי"ו מכל האותיות כי כחה בציורה כענין יד ה' הויה במקנך והיא מלה מהופכת כענין ועבר ה' לנגוף ולא יתן המשחית, ולמה בלילה כי היתה של יום ונעשה של לילה ואמרו בסוד כי זה הכח נקרא אפו של הקב"ה וכשמקטירין אותו בריח הבושם הוא כח המהפך החרון האף ומשה ידע את כולם וגם אותו הסם שהוא העיקר כאשר הבין משה כשעלה למרום ואמר ושים קטרת להסיר התי"ו של דם ולשים ה' במקומה כענין ישימו קטורה באפך כי הוא הסם הידוע למשה הנכנס באף ומהפכו לברכה ומיד ברך ה' חילו: נשלם האלפ"א ביתא תניין, בעזרת בורא שמים וארץ באחדות הקנין: והנה זה הים גדול ורחב ידים שם רמש ואין מספר והם צבאות אלהים צבאות כענין ובא ה' אלהי כל קדושים עמך והכל כאחד שנים ועשרים צורות לאחד מחוברים, והם מ"ח כחות פשוטות ועמהם הים המלח עליהם והם מ"ט כחות נוראות, ובזה נתקשה משה כענין וזה מעשה המנורה מקשה אחת כביכול למעלה את קשתי נתתי בענן דבר המקודש נתתי ים המלח בתמונה וראיתיה לזכור ברית עולם ברית המלח בין אלהים העליונים ובין קדש החמשים, והיא התמונה אשר בה הביט משה מעשה מקשה וגדול כח הנעלם בה שהוא אור דנפש שבתוכה ובינה לנשמה כנשמה לגוף, כי מ"ט כחות אשר כל אחת שנה ושבת ארוך בתוכה כנשמה בעולמה ובכל שנה ושנה שבת הגדול בתוכה כנשמה בתוך הגוף, ושער הנו"ן הוא נשמה לכולם ובו יתקע בשופר גדול בקרן הארוך לחירות גדול ובאו האובדים בארץ והנדחים מדור רביעי וגם רבעים ישובו וינוחו מגלותם והשתחוו לה' בירושלים: וכראות איש אלהים את התמונה האירו פניו ממנה וגם האות שלו האיר לנו ולמשה רבינו ע"ה דכתיב כי קרן עור פניו כענין כתנות עור כי בה האותיות והצורה דבר אחד לענין ג' אותיות שלמדתי כי שמו כשם רבו וחמשים לולאות חוברות יקר אל יקר ומתוכן אור בהיר כנשמה בתוך הגוף, ובראש הסמ"ך שער הנו"ן האור הגנוז לצורך הגלגל אשר הוא נעלם מעין כל חי ועוד ז' שנים, ובתוך כל אחד אור בהיר כנשמה בתוך הגוף ובראש אור הגנוז לקונה אדון לעצמו אלהים בלבד כענין דומה לנשים המקטרות והשבת לה' לבדו והמבין יבין: ועוד ז' שנים לחוקות השמים והארץ והשבת לה', ובראש אור הגנוז והנעלם לחוקות השמים והארץ כי לה' הארץ ומלואה ע"כ וצויתי את ברכתי עד השנה התשיעית למקום הברכה וחיים כי יוסף נברא בדמות דיוקנו של אביו עד כי הברית (נ"א ועד בכלל כי בו הברית): ועוד ז' חדשים ואור בהיר בתוכן כנשמה בגוף, ובראש אור הנעלם מן האבות הנעלם לסליחות הנפש ולשעיר המשתלח והמבין יבין: ועוד ז' שבועות ואור בהיר בתוכם כנשמה בתוך הגוף ובראש אור הנעלם מן האבות וגנוז להם: ועוד ז' ימים ואור בהיר בתוכם כנשמה בתוך הגוף ובראש אור הנעלם מן האמהות (נ"א מן האומות) וגנוז בשבת שהוא רומז לאורו ואור אחד בין שני נוני"ן והנו"ן הראשון לא השיגוה אפי' מלאכי השרת (נ"א אלא) אשר ממנה האור הזך שנתבשם לדור המדבר לקבל בו אות הו' והברית אשר בו בראשו: והנו"ן האחרונה לא השיגוהו עין כל כי היא נעלמת מכל והיא סוד ים המלח היובל הארוך הגנוז האחרון והם חמשה כחות ומהם המלח והטעם לה' נקודות ולח' כלים הנותנים טעם ומלח לכל דיבוק וחיבור (נ"א מלה ודבור) והכל סתום בסוד עשר ספירות עליונות בלימה ואין להרהר מה למעלה ומה למטה מזה, ובהן המדות הרומזות לכל דבר הנקראין ראשי פרקים לשון של מלאכי השרת וכל דבורם בו, ומהם נמצאו כל שם בעליונים חיות ושרפים ואופנים ומלאך וגלגל וכוכב, גם שמות כל הצורך לשון של בני אדם וכל דיבור ומבטא כאשר הוא רומז ומחולק במדות כי כל מדה רומזת לכמה שמות ולדברים ולענינים אשר כולם באים מתוך אותה המדה שהכל כלול בכלל אותה המדה וגם כל לשון המלאכים לכל ענין ודיבור שהכל רמוז בספירה אחת אשר מצידה כל אותן הדברים כאשר נמצא הכל בקבלה מן המקובלים המבינים אשר הבינו הכל עפ"י נביאים מפי כתובים המורים הענין בפסוקים ידועים למבינים, ולאלה נקראין ראשי פרקים כי הם אברי הגוף והספירות שהם דמות אדם כי האדם עולם קטן כענין נעשה אדם בצלמנו כדמותנו ז' צורות: והנשמה בתוך הגוף והאור הנעלם שהוא בראשו כי בו סוד תמונה קטנה דכתיב ומבשרי אחזה אלוה וסוד תמונה עליונה כי השבתות והמדות אשר בספירות לחבר את האהל הקטנה עם הגדולה והכל לצורך האדם כענין וספרתם לכם שבע שבתות תמימות תהיינה כי השבת היא המדה היא רמוזה ראש פרק ואבר המורה בטבעו לכל דבר וענין במדה בטבעה כגון חסד שהוא לח ורטוב וטוב ומתוק ומורה לכל דבר הבא מצידו, והגבורה חמה וקשה וחמוצה וכן כולם על הסדר הזה באשר הראיות מן הכתובים, ואם הם משתנים הכל הוא משלשלת אחת ודרך אחת להם למקובל הטוב וכולם הולכין אחר הלשון: ושם המדה בלשון עליון נקרא אלוה יעקב אשר הפך הצור אגם מים כי מלת אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב היא שנים לרמוז במדה וביום, והו' של ואלהי יעקב רומז למדתו שהוא ובית דינו הכלול ומחובר זה בזה, ומלת אלהי בלשוננו רצון כי האדם הרצוני אומרים שהוא להות ולהוט בדבר ונחסר כח הכח עליון ונשאר בעליון, ותבין אלהי עברים אלהי נכר אלהי צידון אלהי ישראל אלהי מסכה אלהי צבאות אלהים אחרים על פני כי מלת אלהים ופני הן שוין ופנים בפנים כמו תמונה עם תמונה, אבל לחם הפנים לפני שהם כמו ופני לא יראו וגם לא יראו פני ריקם שהם אלהים למטה ואמרו בתפילה יהי רצון מלפניך או יהיו לרצון אמרי פי כענין ופני לא יראו כי הוא אמת אלהי אלהים ואדני האדונים כסאות למשפט כסאות לבית דוד, ותבין וסתום וחתום הדברים: כי האלהים מורה על הבינה כענין וה' זה הפך מזה כענין השקיפה ממעון קדשך שהיא מתנת עניים ונאמר וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה' הוא האלהים בשמים ממעל כענין אל אלהים צבאות שהם צבא השמים, ונאמר ה' צבאות כי הוא אות בצבא שלו, ונאמר אלהים ה' צבאות כענין ובא אלוה כל קדושים עמו כי ה' הוא אלהי המדות והאצילות ומדה למדות וכח לכחות הידועות לו, ושם מלאך כשם רבו, והשאר המלאכים הם צבא השמים צבא אלהים ואלו הם כחות הנקראים אלהים חיים צבא השמים שכולם הם מיוחדים לראשי הפרקים לגוף היקר כי כל אבר להוט ורצוני ולהות כפי מקומו הנטוע בו בארזים נטע ה' עליון, כי האדם אין מצוה לידו דבר כי כבר הוא רצוני כענין אלהי אברהם אלהי יצחק ואתה בין לך כי אין לדרוש יותר: ראינו כי ידבר אלהים עמנו כי מפי הגבורה שמענו וזהו רכב אלהים רבותים אלפי שנאן כי היובל והשמטה והשבת שלשתן ליום אחד כי ביום השלישי יקימנו ונחיה לפניו ברביעי שבו נבראו המאורות וסוד המדה אלוה מלא הכל לכח אחד כי הכל הולך למקום אחד שאין שם שינוי ותמורה. ואלו הם הדברים פנימיים הגנוזים נוראים ונפלאים זכים ומאירים בעין השכל ואור לנשמה מהן כי זאת אור התמונה אשר בה הציצו המבינים ומהם האירו פניהם ומהם נחשכו ומהם נמשכו יקר אל יקר ומה זה. ואל יבוא בכל עת בהם כי אם ביום זך ובנפש זכה ושכל זך ומחשבה טובה טהורה ונקיה ודקה להמשיך להעלות אל אור הבהיר לעלות אל הר ה' ולמקום קדשו נקי כפים ובר לבב להשכיל ולהבין דברים נוראים גדולים, ואל יהא אדם מעמיק דת ודעת חוץ מדרך ישרה ולא ימות כאשר מת אלישע אחר, ואתה בין הבין כי הכל לפניך כשולחן ערוך ואכל וחי לעולם כי זה השולחן אשר לפני ה' ונהנין ממנו מלאכי אלהים חיים ואתה השמר לך איך תקרב בהם או איך תרחק מהם, וסתום וחתום הדברים בחותם ובמסגרת ועשית זר זהב למסגרתו וחותם על חותם כי כבוד אלהים הסתר דבר וכבוד מלכים חקור דבר: סליק ספר התמונה השניה בעזרת שוכן רום עליה:   תמונה שלישית - הקדמה תמונה ג': גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך. אמר דוד המלך ע"ה נפלאות אותיות התורה העליונה אשר ממנה תורת ה' תמימה כענין שבע שבתות תמימות תהיינה אשר תם כל שבת בפני עצמו אחר היקפו ואם הוא לשון מתאימות ומתייחדות למקום אצילותן, ובכל אחד מהן יש תורה חדשה תמימה לשם הנכבד כי על ידה ינתן לכתוב לבני אדם הנמצאים בכל שמטה, והכל נאצל מן התורה הנוראה העילאה הנקראת חכמת אלהים נאצלת מאור קדמון אשר שם אבנים שלימות מפולמות כ"ב אותיות עליונות ונוראות ועשר ספירות סגורות ונעלמות אשר הבינה הוציאה לאורה מן החכמה ועל ידי הבינה נקראים אותיות מחוברות ומדובקות ומתאימות כל צורה לחברתה בסוד שמים וארץ התחתונים ע"י שני פועלים: אבל בסוד כח החכמה הם רשומות ודקות ונעלמות מאד בלא דמות וצורה וגבול לרוב דקותו ונאצלו בבינה, והבינה הוציאם לאורה ברשימות דקות וזכות מאוד ל"ב נתיבות נוראות אשר מהם כל הויות ושמיטות ורוח אלקים בקרבם וכולם היו סתומין וחתומין ונעלמים בתוך החכמה מאה ימים נוראים עליונים מאירים ספירים וזכים, ובזה סוד נשגב ונעלם כי בסוד היו"ד וקוצו ובסוד ק"נ מזמורים שאמד דוד הע"ה ואחרונה הזכיר הללויה: וזה סוד שלשה ספרים אשר בספר יצירה ספר ספר וסיפור והיה הכל בתוך החכמה מאה ימים וממנו מאה כחות נוראות משרתי עליון בשירות ותשבחות והן זיעת החיות אצולות מזיו זוהר החכמה אשר לה ש"י אוצרות מזיו הכתר אצולות כולם לבינות מסוד הבריכה של טללי ברכה, ומהם מאה ברכות לישראל ומהם זיעת החיות אשר על ראשיהן רקיע הנורא אשר בין מים למים, ואם יזכור אדם משכיל וטהור כל שם ושם מכח מלאך וכל ברכה בזמן עצירת גשמים לא ישוב פניו ריקם כי הוא טל של ברכה וטל של תחיה המחיה מתים בחסד, וזה סוד הטל של מתן תורה: ואלו הם ציורן: יאל חי נ"א הי דליה חייאל דליאל: חמס ימס סאל דלא מעניא: מעניה טן טג לפג חכם חמיאל: כמיאל מיאל יודאל יודחי יחיאל: חמיה חנאל יוחי יוחיאל חיה: חייה אוחי אוחיא אסם למיאל: למדיאל למדיה ידיה אוריה אוריאל: אוראל יודאור ידידה אותאור אוראות: עלמי עלמיאל עלמא עלם בוהק: רהק עליון ברהק דוכרט: נוסחא אחרינא מצאתי כזה: יואל הי דליה היואל דליאל: מאס ימס סאל חזיאל דלא: מעניאל תנק תג לסג תכם: חמאל דמיאל מואל יודאל יודחי: חיאל תמאל תואל יוחי יופיאל: חיה חייה אומי אוחיאל יוסם: למואל למדיאל למדיה ידיה אוריה: אוריאל אודאל מראור ידידיה אותואור: אוראות עלמוי עלמא בהק דהק: עלמיאל בקול עליון ברהק דורט: ימס מיה יהח יחיאל קמואל: עילאק סיה ספיאל מיה מכם: יפיפיה יפה סעיה פיאל פויעל: סעאל נואל נוראל יהו טלטליה: אבא יהוה זאל בשכמלו טסיה סואל פסלטא שלאל: ימיאל עמיה עמיאל ססיא"ל יפיה פייאל חריאל עדאוד: בוהק יוהק בוהל רוכבו מעניה טן טג לפג: רהק חכם חיאל חנאל אוחי אוחיא: כל אלו הם כחות נוראות ונפלאות ונעלמות בכח אחד מתייחדות לאלפים ולרבבות היוצאין מזיו זוהר החכמה, וכן מכל הויה, והכל נשגב ונעלם בסוד זוהר החכמה מאה ימים עליונים ונוראים והכל נאצל מבינה עצמה ונמשכו עמה ל"ב נתיבות נוראות והיו מוגבלים וסגורים בתוכה חמשים ימים נוראים עליונים ואח"כ הוציאה הויות והשערים והנתיבות כולם לאורה ונאצלו השמטות עם כל אור בהיר בתוכה כנשמה בתוך הגוף, והוא שער הנו"ן אשר בתוך שבת וסביבה כנקודה בעגולה וכל אחת כלולה מכולה, ויש לה דרכים עליונים נוראים ומצות נוראים וחוקים ומשפטים ישרים ושערים לפעול כח ההיקף בשבוע שלה כאש, אצולות דרכיה וסיבוביה מכח הנפש הנקודה אשר בתוכה כנשמה שבתוך הגוף: והפעולות והסיבובים והדרכים האלו נקראים תורת ה' תמימה ואותיותיה נעלמות רשומות דקות וסימני פעולותיה וחוקתיה ותורותיה אשר קבלה מן קבלה מן הבינה (נ"א וסתומין פעולותיה ומעין היא נסתרה כאשר קבלה מן בינה) וכן כל מדה ומדה והם מקובצין בת"ת והת"ת משפיע לעטרת, והעטרת קבצה כל פעולות ודרכים העליונים ונכללה מכולם וידעה כמה פעולות ומלאכים וכתות משרתי עליון וכוכב וגלגל וכל אשר יבוא מצד המדה וההיקף שבעה ומחוק מצות תורותיה אשר כולם אצולים בעטרת והכל תחת ידיה וסגור וחתום בתוכה הוא שנאמר גן נעול אחותי כלה והם כל הכחות והדרכים עליונים ועולם האמצעי כמו גלגל וכוכב ומלאך והם נקראים צבא השמים. ומעיין חתום רומז למצות ותורות אמת וחוקים ישרים ויחוד הגמור אשר בתוכה (נ"א בתורה) הכל הוא נעול וחתום תוך העשירית עד שאמר המלך לבנות פלטרין באשפה והיא בנתה פלטין אלה ונתן ועשה וציוה וקידש כל מה שבשמטה ראשונה דרכיה ופעולותיה חוקותיה ותורותיה בחסד אשד נבנה הפלטין והלך כל הקיפה ותם שבתה ושבה בשלום עד בא זמנה לשוב אל מקומה כנעוריה עם כל פעולותיה וכחותיה ותורתה אל האלהים אשר נתנה: ועוד אמר לבנות פלטין אחר ומלכותה כבראשונה לעשות ולקדש וליתן ולצוות מה שבשמטה השניה הקשה והחזקה מאוד ודרכיה חזקים וקשים ורעים ועזים והיה בונה ומחריבן עד שהוכרח לבנות עם תנאים כאשר נמכר לה הכל בדין להיות לכל גלגול נשמות ובאותיותיו נפלאות דכתיב ה' קנני ראשית דרכו כביכול נמכרתי עמכם כי זאת חוקה ודתה להיותה קנוי לה ובישראל כתיב עם זו קנית ובה נבראו כל דבר עז וקשה כגון שדים וכוחות טמאים ורוחות רעות ויצר הרע ורוב ממזרים ועזי פנים ולשונות משונות ועבודות זרות וכוחות מוגבלים לארצותם בגוייהם וגזירות קשות וחטאים ועוונות וגלוי עריות וגלות ארוכות וכחות מטונפות וביאות מטונפות וחיות ובהמות טמאות נחשים השרפים ונגעים וכל מיני טומאה ולכלוך וריחוק וחוץ במעלה ובמטה כי יצר לב האדם רע מנעוריו: עד שבירך עשירי וזיקק וטיהר ברוח קדושה וטהרה בחירת יעקב בכסא רם חקיקה והוצרך לחבר האותיות וליתן ולצוות חוקים ומשפטים צדיקים וישרים ביום השלישי בעבור השלישי לנחלה (נ"א לנהלה) לעטרת כאיש לבנו וכאם לבנה בכבודה ובעצמה ולא היו האותיות מתחברות צורה לחברתה ולא להנתן ביד איש אדם כי הם רואים ויודעים דרכי ההוי"ה של השמטה ודרכיה בשמים ובארץ והם רשומין דקות (נ"א והן שרים בשמים) כחות עליונים ונוראים אשר כל מדה ומדה מתנהג בהם והם מבינה אשר נאצלו מזיו זוהר החכמה עלאה והם רשומים רקים לאין תכלית וחקר והן קדושות וטהורות ונוראות כחות עליונות ונעלמות לא רצו להתחבר ולרדת בתוך האשפה שבנין הפלטין עליה והתנה השי"ת עמהם שיהא השם הגדול והנכבד מתכלל ומתקשר עמהם וכלול מהם: ואחז משה בכח מדתו והרמת ידו וציורו ונתחברו כולם אשה אל אחותה והיו שם בלוחות רשימות דקות אותיות מצוירות ומחוברות מכל שמטה והוי"ה כי כל הוי"ה יש לו אות אחת מן הצורה עליונה אשר באו מן הבינה לכל ספירה כנפש חיונית בתוך הגוף כדי שתהא כל אחת פועל בשמטה ההיא בבנין הפלטין: וסוד אות היסוד כשראה חוזק הצרות וריבוי הע"ז והמאורעות ההם בשמטה זו ולא רצה ליתן מאותיותיו אות לפועל כאשר כולם ולא רצה לקבל הנשמות בשובם אחר גלותם כי זאת היא פעולתן להשיב הנפשות למקום מנוחתן ותהיה גאולה לנמכרי ישראל באורך גלותן ולשכון אתם בתוך טומאתן אבל אמר די להם שישבתו בשבת הידוע גם הגופים גם הנשמות שיכלו כל הנשמות שבגוף העליון ומלאו גוף אחד אשר שם יתקבץ האם עם הבנים ואז תהיה גאולה לנמכר וביובל יצא שהם ימי משיח עליון וכך נכתב בתורה בלוחות רצה לומר בלא טי"ת, והעשירית צווחת כי קיבל משה הלוחות הכתובים באצבע אלהים ונשמות הצדיקים ומלאכי שלום צועקים ובוכים עד שעלה הקול אצל האבות והנה עמדו האבות בקומה זקופה והפכו את העולם לתהו ובהו וחשך על פני התהום מיד ענה להם השם הגדול יתברך ויתעלה אבות מה לכם והם אחזו כל אחד באות שלו שאין בהם לא חיבור ולא פירוד ואמרו מה זו תורה לבנים שהיסוד לא רצה ליתן מחלק האות שלו כדי שיהא הגאולה לבנים אחר גלותם ולשכון אתם בתוך טומאתם תורה מה לכם (נ"א מה תהא עליה) ישובו אותיות למקומן למקום קדושתן עליונה מיד כל צורה נתפרדה מחברתה ופרחה מלוחות ואמרו יחזור העולם לתהו ובהו והוא בנה פלטרין: והנה צעקת האבות עמדה בקומה זקופה לפני המלך והמלך הגדול הביט בהם והסכים עמהם ואמר וזכרתי את בריתי יעקב ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם אזכור והארץ אזכור. והשם הגדול כרת עמהם ברית כרותה הבא ממקום הנפלא והמכוסה ואחז משה מדת האות שלו ובא איש אל רעהו ואשה אל אחותה לחיבור אחד בלוחות שניות כתובין באצבע אלהים וגם זה האות של היסוד עמהם כי עמה נשלם הקנין והיא האות של אריכות וההטבה ובזה ישראל קבלו את התורה ואלו המאורעות אשר בשמטה. וגם העשירית צוותה לבנות לה פלטין ר"ל משכן לקדושתה מקודש ומצוייר בציור משכן העליון ועליון לעליון ובכל ענינים הכלולים בה והנשמה והלב לירד ולשכן בה ממשכן העליון לתחתון וככל בני ביתה אשר יורדים ועולים בה משער העליון לשער התחתון ממקדש עליון לתחתון ומתחתון לעליון ובזה התורה הנוראה הקנויה והכלולה מעשר ספירות ודרכם והקפתם אשר בכל אחד ואחד הכל כתובים בלשון עליון ונעלם ונשגב מאוד ואותיות עליונות נוראות ונעלמות אשר לא יבינם מלאך ושר עליון כי אם השי"ת הנכבד והנורא ב"ה שביארם למשה רבינו ע"ה והודיע לו כל סודם ועניינם: ומשה כתבם בלשונו בסדר דרך עליון אשר רמוז בתורה בתגים ובקוצין ובאותיות גדולות וקטנות שבורות ועקומות לפופות וישרות קריין וכתיבין פרשיות פתוחות וסתומות וכולן רמזים נוראים עליונים נעלמים שלא היה ביכלתו למצוא להם לשון לכותבן ולא שום דרך לפרטן. גם לפעמים תיבות משונות שאין הלשון נתפס בהן והם כולם דרכים נוראים ורמזים נעלמים ואם ישכיל אדם להבין קצתם כגון אותיות גדולות וקטנות עקומות ולפופות ופשוטות ואותיות גדולות כגון אלף של אנכי ושל אשריך ישראל ואלף קטנה של ויקרא וחי"ת תלויה ועקומה של וחרה אף, ופ"א לפופה של פן יפתה ופרשה סתומה של ויחי יעקב: עוד אותיות גדולות כגון ב' של בראשית ן' של משפט"ן רמז לסוד האותיות והעיבור דבוקות כגון ה' של לכה ואשלחך לכ"ה לישועתה לנו, ובסוד אחר שלוחיה לדבקה, וכמה רמזים עליונים ונעלמים נוראים מופלאים ומכוסים באלה הרמזים בתורה אשר הם נעלמים בתורה עלאה ותיתאה אם תשכיל ותזכה בהם: וכן בשמות של בני אדם קריין וכתיבין וכן שמות עיירות והמלכים וארצותם וענייניהן והסיפורים ומעשיהם אשר בכל שבעה הספרים שבתורה שיש בהן רמזים בתורה. עם ויהי בנסוע הארון. ובסוד הנוני"ן הפוכין וכל הענינים ורמזים אשר בכל ספר וספר שהם ששה ספרים בכלל שבעה ואחד אינו נראה כי עבר תורתו ואורו שכבר היה: והנה ספר בראשית כלול בשני ספרים ובו רמוז ענין השמטה שהיתה בראשונה בפרשה ראשונה, והנה השמטה שאנו בה הם רומזים לבריאות עליונות משונות קרובות ורחוקות פנימים וחיצונים טהורות ומטונפות ועריות אשר ישחית את הארץ והנה נשחת בעבור גבורות המים הבאות מצד חמי טבריה, וכל תחלת מעשהו בדין אלהים כשמה שחתמה פעולותיה בעצמה עד ל"ב נתיבות שקבלם וחתמם בשמה ובתוך קנינה איש צדיק כתמר יפרח יסוד עולם כי שם בנין עולם וישובון ויטעו כרם ה' צבאות עם שרשם כתפוח בעצי היער עם שאר בריות עליונות ותחתונות ומשפחות משונות רחוקות וקרובות וחיצונות אשר בצבא השמים שנאמר היש מספר לגדודיו. פ' ויצא יעקב ובפ' ויחי פרשיות סתומות ובסודותן חתומות נגד ספר ואלה שמות: ואלה שמות מדת הת"ת ובו יש משפחות משמות הקדושות וטהורות נשמות ישראל שמות בני ישראל שבטי יה חוקים ומשפטים וכל דרכיהם להודות ולשמוח במדתם אשר התחילו להאיר בסוד יחור ודיבוק וחיבור לייחד היחוד באמת ויציאת הנשמות ממצרים העליונה בדינים חזקים חזקים באומות. ולהיותם נגאלים בני חורין לבוא למקום התורה שכן דרכי המדה באור ענני ענן אורו והם ענני הכבוד כמדתם אור ופסח ותורה ומצות ביחוד המיוחד בה כי כן חוקו כי כולם יודעים את ה' וניזונים מזיו היסוד הבא מן הבינה עם התורה נגד תר"ך עמודי אור אשר שם צפרים יקננו חסידה ברושים ביתה שבת לשבתות. גם למועדים עליונים נוראות ונפלאות שמהם תוספת למועדים ולימים טובים והיחוד על ידה פועלים ומתעלה עליונים אשר שם שמש ידע מבואו וכי משם מוצאה בכל חלקיו בסוד ד' קנים ת"ר עליונים וי"ג על כל אשר משם סוד חסד בחמלה ומצות אפה לתורה הקדומה ראשית לראש השנה חכמה בזכרון תרועה לעורר מחנות עליונות והיא יובל ביום הכפורים כי ממנה יום המלבין כשלג הלבן אשר שם מתלבן ומזדכך כל המחנות העולות ומתעלות ובבינה יושבת, ובסוכות תשבו שבעה עליונים צבאות זכות ונעלמות ומלובנות וכולם יהיו רגל רביעי לעליונות, עצרת תהיה לכם וזה יהיה בכרובים כאחד עליונות חתומות ציורות הצורות היכל להיכלות בסוד התפילין חקוקות ואין קץ לנוראות. ובזה הספר ואלה שמות מתן תורה ומן הבינה ביסוד וכן דרך הנשמות וכמה נוראות נפלאים ובתוך הספר נעלמים ציורים עליונים: וגם ספר ויקרא נגד שמיטת הנצח ה' צבאות יעץ בסוד יעוד ויחוד כחות הקדושות עליונות נשמה ושמיטה ביחוד אחד וקרבם אל מקום אחד מיוחד ומי יפר ויפריש חלקים אחד לאחד למצוא חשבון והיותם פועלים כל אחד לפעולתו וכולם על יד הנטויה ומי ישיב אותה ויקיים ויחזיקנה בפעולתה ה' הפר עצת גוים שאין שם חיבור כלל וכח השמטה בעץ חיים ליעץ ולהקריב מן המחשבה והנשמה אל מקום אחד, וזאת העצה היעוצה לקרב הבהמה לרצון על המזבח ה' ליחד הרוחות והצורות אל מקומן להיות ה' צבאות אחד בצורות ושמו אחד בכחות ובקטורת מתקטרות ומתקשרות, ובעולות מתעלות מעלה מעלה ואז נצח ישראל בשמו דבוק באמת. הנה בספר הזה כלל כל דרך הקרבנות כללם ופרטם כולם דברים פנימיים זכים כוחות ורוחות זכים דבוקים ומיוחדים בכח השמטה של נצח המטהר ומקרב הכל ומקריב נפש העני בחביון עוז וטהור מטהר ורחוק מרחק, וכל טומאה וערוה מנקה ומטהר מהארץ בסוד והיא רחוקה כי חוקה חקוקה פנימיית ועמוקה כי בסוד יסודה ומטהר ומטמאה לסוף עד הבינה דבוקה במעלתה ותבונתה אמרתי אחכמה אשר שם עולה והיא רחוקה ואין סוף ותכלה, וסוף ספר השמיטה בשמיטין וביובלות בצורת מקומה ובסוף סוד הגאולה בנצח עלאה באותיות שמה וכל צורות עליונות נוראות נפלאות אשר בספר רמוזות: וגם ספר במדבר סיני נגד שמטת הוד אשר מספר הזה משמות הקדושות והטהורות והדבוקות כל אחד במשפחות העליונות מבן עשרים שנה ומעלה כל יוצאי צבא צבאות העליונות הקדושים, ולהרחיק ולהשפיל צבאות החיצונים השמאלים מצד המדה, ובא לרשת ערים בצורות בשמים ובשמי השמים בטל השמים בסוד שירת הלוים ועניינם בסוד המדה ומקומה וסדרי כהונה כי הוד לאהרן לקרב הבהמות בסוד התמורה: ושחיטתן בצפון וברכת כהנים ליחד כח האצילות והקרבת הנשיאים לייחד מעלתם בים החכמה: ויהי בנסוע הארון באמצע ושם הנוני"ן הפוכין, והשרופין בעבור מחשבתם, והמרגלים בנחלה בסוד הנשמות המטהרין לעלות שלא כדרכן ואינן יכולים ומוציאין דיבה כל אלו ענינים נוראים עליונים רמוזין בספר הזה, והם כחות נוראות קרובות ומיוחדות ומתעלות בכח האצילות עד בכח המוספין עליונים המוסיפים כח ורוח קדושה לכחות העליונים וספירות ונשמות, ואלה הם דרכים העליונים נוראים ונפלאים רמוזין בסוד השמטה ועניינה וחוקה ותורתו: ובסוף הספר נדרים עולים ע"ג התורה כי משם הכל ולשם הכל, והמסעות של בסוף רומז למסעות הנשמות והרוחות הקדושות והשלימות בהתעלותן מעלוי לעלוי של מחצב הכל: זכור ימות עולם בינו שנות דור ודור שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך בהנחל עליון גוים תחילה ליציאות הנשמות, בהפרדו בני אדם הראשון בחלוק י"ב גבולי אלכסונים אשר משם מספר בני ישראל ע"י חלק היחוד לעם אשר שם נחלתם, והוא מנהגם ומנהלם בארץ מדבר לשמרם בארץ החיים הנקרא עין יעקב. וכנשר יעיר קנו אשר גוזליו שם והוא בעצמו ינחם לבדו ורמז ירכבהו על במתי ואין זר עמו בהיכלו עד שנתחזק מקושי המדה בפעולותיה, והנה מאורעות בגליות לעולם כשטף מים רבים, חיל וחומה יחדיו אומללו. ובסוף ישאר הוא ושמו כי אני אני הוא ולא ישארו חיצונים כי כח המדה ממעטת ואור הלבנה מגברת כאור השמש ואור החכמה כאור שבעת הימים הנוראים ביום חבוש ה': וגם ספר אלה הדברים כנגד שמטת עטרת, והנה זאת המדה שנית למלך ולא הוסיפה דבר לבד רמז וזכר למקראותיה כמו וכתב לה ושלחה ושנאה כי יקח איש אשה ושנאה כי יקח איש אשה והוסיף והוציא עליה וסוף לו תהיה לאשה לא יוכל לשלחה כל ימיו כי הוא והיא דבר אחד מיוחד בלי פירוד וכל הספרים כלולין בה והיא כלולה בכל ושמורה, וכל אלו הם דרכים עליונים נוראים ונעלמים רוחניים זכים ותעלומים דעת פליאים ונשגבים מאוד, וכאשר ידעם משה וכתבם בלשונו דרך משל ומליצה וסיפורי דברים וטעמי המצות וחוקי התורה, ובאמת הכל הוא היקף ודרכי המדות ושמיטות והויות אשר הכל נכלל ויקרא תורה אחת ודבר אחד ומיוחד ונקרא תורת ה' תמימה: ושעורו של יוצר בראשית גליצו"ר ה' צבאות שמו, וכמה כחות נוראות וחיות לאלפים ולרבבות ציורים דקים עליונים אשר בכל ספר וספר נעלמים ורמוזין ציורין דקים רוחניים מייחדים ומקדישים לאדיר האדירים דבוקים וקשורים מכח אכתריאל יה ה' צבאות שמו ומקלסים ומעריצים כולם קרובים למלך ה' צבאות רם ונשא. עלומיאל ד' צבאות שמו כל אלו כחות נוראות ונפלאות אשר אצילותן מהספירות, והכל כולם כלולים ביו"ד בכח הת"ת לאלפים ורבואות, מהן להבי אש, ומהם רוחות טהורות זכות בשיר ושבח משבחין, וכולן תלוים כקמיע בזרוע הקב"ה: אדירירו"ן ה' צבאות שמו ואין קץ ותכלה וסוף לדבר, וכל זה ימצא הכל בספירות, וכל כחות מלאכים ומשרתים עליונים בידו שנאמר אני ה' עשה כל וכל אלו הדברים כולם כלולין בכח כ"ב אותיות עליונות נוראות ונעלמות מאוד והיא התמונה אשר בה הביט משה בסוד מעשה המנורה והקשה והשיגה, וגם דוד המלך ע"ה השיג חלק ממנה באמרו אשבעה בהקיץ תמונתיך, גם כל נביא השיג כפי הכנות גופו ואבריו, והחסידים הראשונים היו משתמשין במדרגה זו האחרונה הנקראת בת קול כי אם בזאת יתהלל המתהלל ויבא כל משכיל וחסיד להביט עניינים גדולים ודרכים עליונים נוראים ושכינת עוזו בגבהי מרומים ונתיבות השם הנכבד והנורא המתוארים והנוראים בפחד ומורא בזיע ובחלחלה בלב טהור ורוח נמוכה ונכונה ובנפש זכה ובקדושה ובטהרה ובשמחה ובשירה וזמרה לפני מלך חי וקיים וחיות הנשמות להבין ולהבחין ולהשכיל ולעיין בכל דבר ודבר שאכתוב הנה. והנה כח ודרך כל שמטה וספירה והויה אצילותן והווייתן ומהותן וטבען בנפשם וכח הקפתן בנתיבותם הידוע והנכונה וישכיל ויבין בכל פעולה עליונה ושם קדשו וכח השר ומלאך, ואז ישכיל ויבין קצת סוד אבנים מפולמות שלימות נפלאות ונוראות ועילאין ותתאין וכל סוד עליון ונשגב בכ"ב אבנים שלימות ותמימות נוראות ונעלמות כאשר אפרש לפנים כל אחד לפי תוקפו וחזקתו, ובהם תבין צור ישראל וגואלו ובזאת יתהלל המתהלל איש המשכיל בדרכי אלהים חיים ונוראים האלו ויהיו מקובלים אצלו ונטועים בלבו ואשריו ואשרי יולדתו ומדובקים עמו, ואז הדברים עולים עמו ומשמחין לפניו ורוח הקודש נתוספה בו ולבו רחבה ונפשו נכונה וכח הזכרון מתקרב וכח השכחה מתרחק ובורחת ממנו ורוח הקודש נדבק בו, ואז נפשו רצויה לפני השם הנכבד והנורא וקולו נשמע ותפלתו מקובלת וכל אבריו מחוזקים ודרכיו מרוצים ורוח הקודש שורה בו והוא משתמש בבת קול והוא דרך החסידים יראי אלהים אוהבי מצות השם וחוקיו כי ישרים דרכי ה' צדיקים ילכו בם וכו' ונהנים מזיו השכינה. וזה הוא סדר הנכון הנכבד והנורא עליון אבנים שלימות תמימות ואבן שלימה וצדק ואבני זכרון לבני ישראל אשר שם יתייחד הכל בסוד כ"ב אותיות נוראות ומפורשות כל אחת לפי דרכו איש על מחנהו ואיש על דגלו לצבאותם וזה סדר פירושו: סליק הקדמה: תמונה שלישית אות א: וכח שמו אכתריא"ל יה ה' צבאות שמו שרי"ה אשר בכחו נכללין כמה כחות אחרות נוראות צבאות ה', וזה הכח נראה לר' ישמעאל כהן גדול בקודש הקדשים לרוב זכותו ושכלו וטוהר כוונתו בעת קשרו דברים רוחניים ומייחדם יחוד אחד עד מקום אצילותן מעלה עד סוף כל האצילות, אמרה לו העטרת ישמעאל בני ברכני שאני מחשיבך במקום כהן שמקטר ומייחד הכל וממנו יתברכו עליונים ותחתונים מתחלת האצילות אלף עד סוף כל וימלאו כולם בר ותוספת ברכה, ועוד דיברה עמו והודיעה לו דברים נוראים ונפלאים ונסתרים וידע כי כל זה מציור כח אות האל"ף אשר מציורו ענין הכרובים מראה עליונים ותחתונים והודיעו כי הכרובים המה אשר בסוד התפילין דמארי עלמא וקול הכולל באמצע וכולם סוד מתן תורה וששה כלים הידועים מן המשכן ומקדש והשגת משה במדתו והקולות של סיני הכלולות בה הכל נודע מכח ציור הא' וחיבור צורתו היא אות התפילין שהוא אור הראשון שבו נתעטף השם הגדול והוא בית תפלתו של העוז הרמוז לצד שמאל והוא העוז שהיא העטרת הנחבא תוך מקום התפילה ומתעלה דרך נעלם ונסתר לקבל חסד ועוז לאור באור החיים כדי שתהא כלולה ברכה וחסד, ולעתיד תתעלה בתפילין ותדבק עם אור הראשון ובית תפלתה תהיה לישראל עטרה בראש כל צדיק וצדיק, ואור נוגה תהיה לבוש שני לאור עליון, ושם האות הזה הוא אלף כי ממנה כל חכמה וכל לימוד נסתר ונעלם: אות ב: ב צדקיה וכח שמו צדקיאל והיא חכמה מחכמה עלאה שהיא כלולה מעשר העליונים, ותחת ידה כחות נוראות עליונות וציורים עליונים דמות חיות של ארבעה פנים ושרפים עליונים של ששה כנפים לאחד בדמות כרובים עליונים נוראים בסוד ארבעה פנים לאחת, וסוד אלו ארבעה פנים ושש כנפים בסוד ב', וסוד ארבעה פנים בסוד ארבעה בתים שבתפילין המרובעות ומעושרות ומהן ארבעה פנים בחסד ימין או מזרח כי פני אדם היא החיה ושש כנפים לאחד הכל לאחד מיוחד והכל בחיה תתאה אופן אחד בארץ, הפן הרביעי כלול בכל הקודש לה' ועדות מיוחד, וזה הכלל בסוד החיה אשר ממנה אופן בתוך האופן אשר בהם סוד ארבעה פנים לצד ימין באור החסד הגנוז בתוך החיים והוא המרכבה בסוד השם הנכבד והנורא שרפים וחיות ואופנים נושאי הכבוד המקבל מעילוי לעלוי עד מקום ארבעה פנים ושש כנפים לאחד פני אדם המעוטף באור הראשון, ומשם פורשין כנפים למעלה עד אור הבוקר שהוא אור הקדמון להיות כל הבנין אצול באצילותו להיות הצורה דבוקה לאחד ואז הוא"ו בצורת חסד דבוק כי בחסד יכופר עון, והנה בזה האות רמוזין בו כל סוד המרכבה הנוראה ונפלאה מאוד ובו דרכים נעלמים רמוזין בצד השמטה הששית כי סוד חכמה תתאה ועלאה ביו"ד וקוצו למעלה האצילות העליון בסוד ק"נ שירותיו של דוד נשגב ונעלם הללויה, ועתה בשמטה קשה נעשה החסד ועטרה ונתפרדו שניהן שהיו באמת אחד (שניהן שהיו באמת אחד) שניהן דבוקים בכתר אחד ונתפרדו ונתמעטה האור להיות קטן ושפל וגולה בקשיות המדה שתיקן הכל בקטנה נפש ונשמה ולהיותה רועה עמם כי פזרם עד סוף קרוב להקפה ושבו הבנים למקומן עם אמם על ידי בקר וצאן לרצון בקרבנם לפני ה' באמת ושלום, ומשם ילכו שניהן יחדיו אל כתרם ומקומן בסוד ק"נ תהלות הללויה וזהו גלגול הלבנה: אות ג: ג' בנייהו וכח שמו בנא"ל מכח האות וחיבורו יוצאים כחות משונות ומשפחות ותולדות רבות ומשונות כתות כתות נוראות ונשמות ואורות ול"ב נתיבות מזיו זוהר החכמה אצולות וכ"ב צורות נפלאות שחקק י"ה ה' צבאות במעלות נעלמות ובבינה חתומות בשש טבעות אצולות וכאחד מיוחדות וחצבה עמודיה שבעה נוראים ופשוטים אשר לז' הויות הם נפש ונשמות ואור גלגלים כפי היקפם, וחמשה עשר כפולות מורכבות עליונות נוראות אשר מן הז' חצובות לסוד עשר ספירות למספר ל"ב נתיבות החכמה ובבינה חקוקות בסוד ק"נ נתיבות חקוקות חתומות (נ"א בשלש ספרים), וכולם בשם אלהים חיים נקראות כחות נוראות צבאות חיילות אורות ונשמות וכחות נוראות שמאלית וימנית וששה גופין נוראים וששה הויות סדורים ובמחשבות החכמה תיקנם לפי סדר כל הוי"ה בשמטתה ובבריאת עולמה ופרצופי בריותיה ותיקון אותיותיה בצורות מחוברות לפי היקף המדה וטבעה אשר תיקנם הבינה בכח מחשבות החכמה, והבינה נתנה הגופות ביסוד עד בא זמן כל אחד בעתו. ועוד שם תורה מן הבינה וחלק המצוה לכל הוי"ה ותיקון עולמה לכל כחות העליונות לפי כל הוי"ה בל"ב נתיבות החכמה פליאות. ועתה מצידה מתגברות כחות רבות ומלאכים ומנצחים ומלאכי רחמים ברפיון פועלם לפי חיבור הצורה ותכונתה אשר הדין תיקנם בדין שמטתה, ומצידה מלאכי גבורים לרבות חסדים וטובות מזיו זוהר כח אור אשר בתוכה והיא קידוש כח הנעלם אשר בתוך שער הנו"ן שהוא שער הבינה ונקראת שער החמשים, ומכח האות בציורה אשר בה לקדש ולהחזיק השמיטות ולהחזיק בציור אות שלה בנצח ולהחזיק בל"ב נתיבות דרכים נוראים ותורתה וחוקה בעוז ותעצומה, והחמה בתקופתה התחזקה בגבורת דרכיה ואורה והקול הפנימי תחלה בשופר גדול, והגבורות בסוד ה' נוראות שיש בהדרו, ושלשה שמות הללו של הצדיקים הנזכרים שריה שר צבא צדקיה הכהן בנייהו בן יהוידע היודע טעמם וסודם תשואות חן חן לו: אות ד: ד זה האות נעלה מאוד ואין לו ציור מחובר כי הוא משבעה העמודים פשוטים והוא תחלת פעולות הויות רומז לעולם המים ואורו ובריותיו בשמטתו גוף הראשון נשמות קדושות טהורות ומאירין מאוד כי השמיטה כולה אור בחסד גלגלים פשוטים זכים ולא מורכבים, כי בזמן ההיא לא היו גלגלים מד' יסודות וכחות מלאכים פשוטים כמים ברים וזכים ומאירים ימיניים ובריות חיות חיים ארוכים לא גלות להם ולא גלויות ולא גלגולים מגולגלים כי אם פשוטין, לא חוץ ולא ריחוק נמצאים כי אם פנימיים וטהורים וקדושים, וכל בריותיו מאור עליון נהנים ואין שם לא נחש ולא יצר הרע ואכילה ולא חוטאין ולא חטאים, וכל סדר ועבודה שעתה למלאכים, וחנוך בן ירד היה עמהם וסדר העבודה שעתה למלאכים, בריאותם והנייתם וחיותם וצורות הבקר והחיה כדמות צורתם ומטיילין עם זיו העליון בגן עדן וזו היא הנאתן ומזונן, ועל אותו הסדר תורתם וחוקם מאותו הצד, ומאותו הכח האות עתה כחות המלאכים משרתים עליונים וסוד המים העליונים וציור החיות וזיעתן, ומשם הטל החיים לישראל הנזכר בכל החיות ומייחדים היחוד הרמוז בדל"ת ובשמטתו שכבר עבר הנסתר והגנוז אשר השיג והזכיר אברהם ברמז כי היה גם הוא שם באותו המדה וזוכר מה שעבר ומה שהיה שם וגם איש בצידו, ולא השיגו קצת היחוד והאור ההוא, ונטע אשל אילן הספירות ביסוד ובעיקר היחוד הרמוז ובו קצצו האומות. וסוד ב' כהנים ראשונים העליונים אברהם ומשה בתחלת הכהונה לקשר הכל באור עליון ימין, על כן לא יד שמאל באמצע כי משפט הכהונה באורות הימין האור הגנוז בשבת כי שם ידבקו באור הדל"ת אשר היא אמם הראשון על יד חסד ואמת (נ"א כהן ואמת) דרך בקר וצאן באמת ושלום בסוף אשר שם הוא הציור הנורא, כי שם הקפו וכל שבחו וכל גופו ובא אל מקומו לאות אל גוף אחד, ושם כל הקפות כי הקב"ה גנזו לעצמו, וכל נשמות וכל גלגול שם ינוחו האם והבנים רקיעים וגלגלים צדיק ישבת לחיי העולמים כי ידבק בסוף במחיה העולמים. בזמן השמטה הדל"ת לא היו תומים כי אם אורים וכחם והנהגתם והכהנים הנזכרים ושם רואים ונהנין מאורם, והוא שם הגמור וחבורו והם זוכרים לימים ראשונים אשר היו לפניהם בזמן יהי אור עת ויהי אור בת"ת ונשמה וכדומה לו, ועיקר לכל אור ונשמה דמות כדמות עצם היחוד ואין משיגים מן הבינה ולמטה כי אם בדמות יחודו וכל שבבינה משיגים דמות יחודו כגון אור ונשמה וכוכב כי שם שער הנו"ן קידוש הכח הנעלם בכל הוי"ה כנשמה בעולמה ואתה מחיה את כולם,