Genesiksestä

Esipuhe

בשם האל הגדול והנורא. אתחיל לכתוב חידושים בפירוש התורה. באימה ביראה ברתת בזיע במורא. מתפלל ומתודה בלב נדכה ונפש שבורה. שואל סליחה מבקש מחילה וכפרה. בקידה בבריכה בהשתחויה. עד שיתפקקו כל חוליות שבשדרה. ונפשי יודעת מאד ידיעה ברורה. שאין ביצת הנמלה כנגד הגלגל העליון צעירה. כאשר חכמתי קטנה ודעתי קצרה כנגד סתרי תורה. הצפונים בביתה הטמונים בחדרה. כי כל יקר וכל פלא. כל סוד עמוק וכל חכמה מפוארה. כמוס עמה חתום באוצרה. ברמז בדבור בכתיבה ובאמירה. כאשר אמר הנביא המפואר בלבוש מלכות והעטרה. משיח אלהי יעקב ונעים הזמירה. לכל תכלה ראיתי קץ. רחבה מצותך מאד. ונאמר פלאות עדותך על כן נצרתם נפשי. אבל מה אעשה ונפשי חשקה בתורה. והיא בלבי כאש אוכלת בוערה. בכליותי עצורה. לצאת בעקבי הראשונים אריות שבחבורה. גאוני הדורות בעלי גבורה. להכנס עמם בעובי הקורה. לכתוב בהם פשטים בכתובים ומדרשים. במצות ואגדה. ארוכה בכל ושמורה.

be-šem ha-ˀel hag-gaḏol we-han-nora ˀaṯḥil liḵtov ḥiddušim be-firuš hat-tora be-ˀema be-jirˀa be-raṯaṯ be-zeaˁ be-mora miṯpallel we-miṯwadde be-lev niḏke we-nefeš ševura šoˀel seliḥa mevaqqeš meḥila we-ḵappara be-qiḏa be-veriḵa be-hištahawaja ˁaḏ šej-jiṯpaqqequ kol ḥuljoṯ šeb-be-šiḏra we-nafši joḏaˁaṯ meˀoḏ jeḏiˁa berura še-ˀen beṣaṯ han-nemala ke-neḡeḏ hag-galgal ha-ˁeljon ṣeˁira ka-ˀašer ḥoḵmaṯi qetanna we-ḏaˁaṯi qeṣara ke-neḡeḏ siṯre tora haṣ-ṣefunim be-veṯah haṭ-ṭemunim be-ḥaḏrah ki kol jaqar we-ḵol pele kol soḏ ˁamuq we-ḵol ḥoḵma mefoˀara kamus ˁimmah ḥaṯum be-ˀoṣerah be-remez be-ḏibbur be-ḵeṯiva be-ˀamira ka-ˀašer ˀamar han-neviˀ ham-mefoˀar bi-lvuš malḵuṯ we-ha-ˁaṭara mašiaḥ ˀelohe jaˁaqov we-naˁim haz-zemira (tehillim 119:96) le-ḵol tiḵla raˀiṯi qeṣ rehava miṣwoṯeḵa meˀoḏ we-neˀemar (tehillim 119:129) pelaˀoṯ eḏwoṯeḵa ˁal-ken neṣaraṯam nafši ˀaval ma ˀeˁeśe we-nafši ḥašeqa bat-tora we-hi be-libbi ke-ˀeš ˀoḵeleṯ boˁara be-ḵiljoṯaj ˁaṣura laṣeṯ be-ˁiqqeve ha-riˀšonim ˀarajoṯ šeb-baḥavura geˀone had-doroṯ baˁale ḡevura le-hikkanes ˁimmam be-ˁovi haq-qora li-ḵtov bahem pešaṭim be-ḵeṯuvim u-miḏrašim be-miṣwoṯ we-ˀaggaḏa ˀarukka be-ḵol u-šemura

Suuren ja peljättävän Jumalan nimeen!
Aloitan [uuden] tulkinnan kirjoittamisen Tooran kommentaarien [joukkoon] pelkoa ja kauhua, vapinaa ja vavistuksia sekä pelonsekaista kunnioitusta [tuntien]. Rukoilen ja tunnustan syntini särkynein sydämin ja pirstoutunein sieluin. Pyydän anteeksi, anon anteeksiantoa ja synninpäästoä rähmälläni, polvillani, kumartuneena, kunnes selkärankani kaikki nikamat höltyvät ja sieluni on varmistunut kiistatta siitä, että muurahaisen muna ei ole niin vähäinen korkeimpaan sfääriin nähden kuin minun olematon viisauteni ja riittämätön tietoni Tooran salaisuuksista, jotka on piilotettu hänen taloonsa, kätketty hänen huoneeseensa. Sillä joka kalleus ja ihme, joka syvällinen salaisuus ja ylistetty viisaus on salassa hänen tykönään, sinetöity hänen aarrekammioonsa vihjeen, lausutun tai kirjoitetun sanan taakse.

Niin kuin lausui kuningaskunnan (malḵuṯ) kaavuin ja kruunuin puettu profeetta, Jaakobin Jumalan voideltu ja laulu[ääneltään] suloinen [Daavid]:

Kaikella täydellisellä on rajansa —sen olen nähnyt— mutta sinun käskysi ovat ylen avarat.
Ps. 119:96

Sinun liittosi on ihmeellinen, siksi minä tahdon uskollisesti pysyä siinä.
Ps. 119:129

Vaan mitä [muutakaan] minä voisin tehdä, kun sieluni on kiintynyt Tooraan, ja Toora kuluttaa sydäntäni kuin palava tuli ja on suljettuna munaskuissani, [kuin] kulkea ensimmäisten kannoilla, yhteisön leijonien, sukupolvien ylpeydenaiheiden ja mahdin haltijoiden [perässä] ja hypätä heidän kanssaan syvempään päähän, kirjoittaa heidän laillaan selityksiä raamatunjakeisiin, midrašeihin, käskyihin ja aggadaan. Hyvässä järjestyksessä ja tallessa.

ואשים למאור פני נרות המנורה הטהורה. פרושי רבנו שלמה. עטרת צבי וצפירת תפארה. מוכתר בנימוסו במקרא במשנה ובגמרא. לו משפט הבכורה. בדבריו אהגה. באהבתם אשגה. ועמהם יהיה לנו משא ומתן דרישה וחקירה. בפשטיו ומדרשיו וכל אגדה בצורה. אשר בפירושיו זכורה. ועם רבי אברהם בן עזרא. תהיה לנו תוכחת מגולה ואהבה מסותרה. והאל אשר ממנו לבדו אירא. יצילני מיום עברה. יחשכני משגיאות ומכל חטא ועברה. וידריכני בדרך ישרה. ויפתח לנו שערי אורה. ויזכנו ליום הבשורה. כדכתיב מה נאוו על ההרים רגלי מבשר. משמיע שלום מבשר טוב משמיע ישועה. אומר לציון מלך אלהיך. צרופה אמרתך מאד ועבדך אהבה (תהלים קיט קמ). צדקתך צדק לעולם ותורתך אמת (תהלים קיט קמב). צדק עדותיך לעולם. הבינני ואחיה (תהלים קיט קמד).

we-ˀaśim le-maˀor panaj neroṯ ham-menora haṭ-ṭehora peruše rabbenu šelomo ˁaṭereṯ ṣevi we-ṣefiraṯ tifˀara muḵtar be-nimoso be-miqra be-mišna u-ve-ḡemara (devarim 21:17) lo mišpaṭ hab-beḵora be-ḏivraw ˀehge be-ˀahavaṯam ˀešge ˁimmahem jihje lanu maśśa u-mattan deriša wa-ḥaqira bi-fešuṭaw u-miḏrašaw we-ḵol ˀaggaḏa beṣura ˀašer be-ferušaw zeḵura we-ˁim rabbi ˀavraham ben ˁezra tihje lanu toḵaḥaṯ meḡulle we-ˀahava mesuttara we-ha-ˀel ˀašer mimmennu levaddo ˀira jaṣṣileni mij-jom ˁevra jaḥaśkeni miš-šeḡijoṯ u-mik-kol ḥeṭ we-ˁavera we-jaḏriḵeni (tehillim 107:7) be-ḏereḵ ješara waj-jiftaḥ lanu šaˁare ˀora wi-jezakkenu le-jom hab-bešora ke-ḏi-ḵeṯiv (ješaˁjahu 52:7) man-nawu al-he-harim raḡle mevaśśer mašmiaˁ šalom mevaśśer ṭov mašmiaˁ ješuˁa ˀomer le-ṣijjon malaḵ ˀelohajiḵ (tehillim 119:140) ṣerufa ˀimraṯeḵa meˀoḏ we-ˁavdeḵa ˀahevah (tehillim 119:142) ṣiḏqaṯeḵa ṣeḏeq le-ˁolam we-ṯoraṯeḵa ˀemeṯ (tehillim 119:144) ṣeḏeq ˁeḏoṯeḵa le-ˁolam havineni we-ˀehje

Asetan valon lähteeksi edelleni puhtaan menoran liekit, ihanan kruunun ja kauniin seppeleen — kommentaarin, jonka laati pyhien kirjoitusten , Mišnan ja aggadan oppineisuudellaan kruunattu rabbi Šelomo

esikoisoikeus kuuluu hänelle
5. Moos. 21:17

Hänen sanojaan mietiskelen — niiden rakkaudesta menee pääni pyörälle. Ja niiden parissa on meillä työn taakkaa sekä hedelmää, tutkiskelua ja tulkitsemista — hänen pešaṭ- ja miḏraš-näkemyksissään sekä kaikissa läpäisemättömissä aggadoissa, jotka hänen kommentaarissaan on mainittu.

Ja rabbi ˀAvraham ben ˁEzraa me moitimme avoimesti ja rakastamme salaa.

Ja Jumala, jota yksin pelkään, pelastaa minut vihan päivältä, säästää minut virheiltä ja kaikilta ḥeṭ- ja ˁavera-synneiltä. Ja ohjaa kulkuni oikealle tielle ja avaa meille valon portit ja pitää meidät viattomina ilosanoman päivänä, niin kuin on kirjoitettu:

Kuinka ihanat ovat vuorilla ilosanoman tuojan askelet! Hän ilmoittaa rauhan tulon, tuo suuren ilosanoman, hän tuo pelastuksen sanoman ja sanoo Siionille: – Sinun Jumalasi on nyt kuningas!
Jes. 52:7

Sinun sanasi on taattu ja koeteltu, ja palvelijasi rakastaa sitä.
Ps. 119:140

Sinun oikeamielisyytesi on ikuinen, sinun lakisi on totuus.
Ps. 119:142

Sinun liittosi on iäti oikea. Auta minua ymmärtämään sitä, niin voin elää.
Ps. 119:144

Toora-kommentaarin johdanto

1

משה רבנו כתב הספר הזה עם התורה כולה מפיו של הקב"ה. והקרוב שכתב זה בהר סיני, כי שם נאמר לו: "עלה אלי ההרה והיה שם, ואתנה לך את לוחות האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורותם". כי 'לוחות האבן' – יכלול הלוחות והמכתב, כלומר עשרת הדברות, ו'המצוה' – מספר המצות כולן, עשה ולא תעשה. אם כן, 'והתורה' – יכלול הספורים מתחילת בראשית, כי הוא מורה אנשים בדרך בענין האמונה.

moše rabbenu kaṯav has-sefer haz-ze ˁim hat-tora kullah mip-piw šel haq-qaḏoš baruḵ huˀ we-haq-qarov še-ḵaṯav ze be-har sinaj ki šam neˀemar lo ˁale ˀelaj ha-hara we-hje-šam we-ˀettena le-ḵa ˀeṯ luḥoṯ ha-ˀeven we-hat-tora we-ham-miṣwa ˀašer kaṯavti le-horoṯam ki luḥoṯ ha-ˀeven jiḵlol hal-luḥoṯ we-ham-miḵtav ke-lomar ˁaśereṯ had-dibberoṯ we-ham-miṣwoṯ mispar ham-miṣwoṯ kullan ˁaśe we-loˀ taˁaśe ˀim ken we-hat-tora jiḵlol has-sippurim mit-teḥillaṯ berešiṯ ki huˀ more ˀanašim bad-dereḵ be-ˁinjan ha-ˀemuna

Opettajamme Mooses kirjoitti tämän kirjan (Genesiksen) koko Tooran ohella Pyhän —olkoon Hän siunattu— suusta. Ja varmaankin hän kirjoitti sen Siinain vuorella, sillä siellä hänelle sanottiin:

Nouse tälle vuorelle minun luokseni ja odota täällä. Minä annan sinulle kivitaulut, joihin olen kirjoittanut lain ja käskyt, että voisit opettaa ne kansalle.
2. Moos. 24:12

Sillä kivitaulut käsittävät sekä taulut että kirjoitukset — ts. kymmenen käskyä, ja käskyt [käsittävät] käskyjen koko määrän — myönteiset ja kielteiset. Jos näin on, laki käsittää kertomukset Genesiksen alusta alkaen, sillä se opettaa ihmiset [pysymään] tiellä uskonasioissa.

14

עוד יש בידינו קבלה של אמת, כי כל התורה כולה שמותיו של הקב"ה, שהתיבות מתחלקות לשמות בענין אחד. כאילו תחשוב על דרך משל, כי פסוק בראשית יתחלק לתיבות אחרות, כגון: 'בראש יתברא אלהים', וכל התורה כן, מלבד צירופיהן וגימטריאותיהם של שמות. וכבר כתב רבינו שלמה בפירושיו בתלמוד: "ענין השם הגדול של ע"ב, באיזה ענין הוא, בשלשה פסוקים: 'ויסע', 'ויבא', 'ויט'. ומפני זה ספר תורה שטעה בו באות אחת במלא או בחסר – פסול. כי זה הענין יחייב אותנו לפסול ספר תורה שיחסר בו ו' אחד ממלות 'אותם' שבאו מהם ל"ט מלאים בתורה, או שיכתוב הו' באחד משאר החסרים, וכן כיוצא בזה, אף על פי שאינו מעלה ולא מוריד כפי העולה במחשבה.

ˁod ješ be-jaḏenu qabbala šel ˀemeṯ ki kol hat-tora kullah šemoṯaw šel haq-qadoš baruk huˀ še-hat-tevoṯ miṯḥalleqoṯ li-šmoṯ be-ˁinjan ˀeḥaḏ ke-ˀillu taḥašov ˁal dereḵ mašal ki pasuq berešiṯ jiṯḥalleq le-ṯevoṯ ˀaḥaroṯ ke-ḡon be-roš jiṯbare ˀelohim we-ḵol hat-tora ken mil-levaḏ ṣerufihen we-ḡemaṭriˀoṯehem šel šemoṯ

Käsissämme on yhä tosi perinne (qabbala) , jonka [mukaan] koko Toora [koostuu] Pyhän —olkoon hän siunattu— nimistä. [Tooran] sanat jakautuvat eräällä tavalla nimiksi, ikään kuin voisi ajatella esimerkiksi, että berešiṯ-jae jakautuisi muiksi sanoiksi kuten be-roš jiṯbare ˀelohim ("Aluksi Jumala loi itsensä"). Ja koko Toora samoin riippumatta nimien yhdistelemisistä tai gematrisista arvoista.

1. Luku

1

3

ועתה שמע פירוש המקרא על פשוטו נכון וברור. הקב"ה ברא כל הנבראים מאפיסה מוחלטת. ואין אצלנו בלשון הקדש בהוצאת היש מאין אלא לשון "ברא"; ואין כל ה"נעשה" – תחת השמש או למעלה – הווה מן האין התחלה ראשונה. אבל הוציא מן האפס הגמור המוחלט יסוד דק מאד, אין בו ממש, אבל הוא כוח ממציא, מוכן לקבל הצורה ולצאת מן הכוח אל הפועל. והוא החומר הראשון, נקרא ליוונים "היולי". ואחר ההיולי לא ברא דבר, אבל יצר ועשה, כי ממנו המציא הכל והלביש הצורות ותיקן אותן.

we-ˁatta šemaˁ piruš ham-miqra ˁal pešuṭo naḵon we-barura haq-qadoš baruḵ huˀ bara ḵol han-nivraˀim me-ˀafisa muḥleṭeṯ we-ˀen ˀeṣlenu bal-lašon haq-qadoš be-hoṣaˀaṯ haj-ješ me-ˀajin ˀella lašon bara we-ˀen kol han-naˁaśe taḥaṯ haš-šemeš ˀo le-maˁla howe min ha-ˀajin haṯḥala rišona ˀaval hoṣiˀ min ha-ˀefes hag-gamur ham-muḥleṭeṯ jesoḏ daq meˀoḏ ˀen bo mammaš ˀaval huˀ koaḥ mamṣiˀ muḵan le-qabbel haṣ-ṣura we-laṣeṯ min hak-koaḥ ˀal hap-poˁal we-huˀ ha-ḥomer ha-riˀšon niqra laj-jonim hyle we-ˀaḥar ha-hyle loˀ bara davar ˀaval jaṣar we-ˁaśa ki mimmenno himṣiˀ hak-kol we-hilviš haṣ-ṣuroṯ we-ṯiqqen ˀoṯan

Ja nyt! Kuule oikeaa ja selkeää kommentaaria pyhistä kirjoituksista niiden tavallisessa merkityksessä (pešaṭ). Pyhä —olkoon Hän siunattu— loi kaikki luotavat täysin tyhjästä. Eikä tykönämme pyhässä kielessä ole muuta sanaa kuin "luoda" [ilmaisemaan] olevan tulemista ei-olevasta (ˀajin). Kaikella/millään auringon alle tai ylle tehdyllä ei ole ensimmäistä alkuperää ˀajinissa. Vaan Hän toi täysin typötyhjästä erittäin hienojakoisen aineettoman perustan (jesoḏ), tuotteliaan voiman, joka on valmis vastaanottamaan muodon ja siirtymään potentiaalisesta aktuaaliseen. Tämä on alkuaine, jota kreikkalaiset kutsuivat hyleksi. Ja hylen jälkeen Hän ei luonut mitään, vaan "muotoili" ja "teki", sillä hylestä Hän tuotti kaiken ja puki sen muotoihin ja laittoi sen kuntoon.

2. Luku

7

ויפח באפיו נשמת חיים ירמוז לנו הכתוב הזה מעלת הנפש יסודה וסודה כי הזכיר בה שם מלא ואמר כי הוא נפח באפיו נשמת חיים להודיע כי לא באה בו מן היסודות כאשר רמז בנפש התנועה (לעיל א כ) גם לא בהשתלשלות מן השכלים הנבדלים אבל היא רוח השם הגדול מפיו דעת ותבונה כי הנופח באפי אחר מנשמתו יתן בו וזהו שנאמר (איוב לב ח) ונשמת שדי תבינם כי היא מיסוד הבינה בדרך אמת ואמונה

waj-jippaḥ be-ˀappaw nišmaṯ ḥajjim jirmoz lanu hak-kaṯuv haz-ze maˁalaṯ han-nefeš jesoḏah we-soḏah ki hizkir bah šem male we-ˀamar ki huˀ nefeš be-ˀappaw nišmaṯ ḥajjim le-hoḏiaˁ ki loˀ baˀa bo min haj-jesoḏoṯ ke-ˀašer ramaz be-nefeš hat-tenuˁa gam loˀ be-hištalšeluṯ min haś-śeḵalim han-nivdalim ˀaval hiˀ ruaḥ haš-šem hag-gaḏol mip-piw daˁaṯ u-ṯevuna ki han-nofeaḥ be-ˀappe ˀaḥer min-nišmaṯo jitten bo we-zehu šen-neˀemar (ˀijjov 32:8) we-nišmaṯ šaddaj tevinem ki hiˀ misoḏ hab-bina be-ḏereḵ ˀemeṯ we-ˀemuna

ja puhalsi hänen sieraimiinsa elämän henkäyksen.
1. Moos. 2:7

Tämä jae antaa meille vihjeen sielun (נפש nefeš) ylemmyydestä, sen perustasta ja salaisuudesta, sillä se mainitsee [sielun] yhteydessä [Jumalan] koko/kaikkiallisen nimen (שם מלא šem male) ja sanoo, että Hän puhalsi hänen sieraimiinsa elämän henkäyksen ilmoittaakseen, ettei [sielu] tullut Aadamiin [neljästä] elementistä, niin kuin Hän antoi ymmärtää liikkeen sielun tapauksessa, eikä erillisistä intelligensseistä (שכל נבדל śeḵel nivdal, ἑνάς eli enkeli) kehkeytymällä (ketjuttumalla alaspäin), vaan [kyse oli] suuren Jumalan hengestä (רוח ruaḥ):

sillä viisaus tulee Herralta, hän antaa tiedon ja ymmärryksen.
Sananl. 2:6

Sillä se, joka puhaltaa toisen sieraimiin, antaa tälle nešamastaan. Ja tästä [sanassa] sanotaan:

Mutta henki ihmisen tekee viisaaksi, Kaikkivaltiaan henkäys.
Job 32:8

Koska totuuden ja uskon tien (eli qabbalan) mukaan sielu on [lähtöisin] binan perustasta.

24. Luku

1

2

ברך את אברהם בכל בעושר ונכסים וכבוד אורך ימים ובנים וזאת כל חמדת האדם (אבן עזרא) והזכיר הכתוב זה לאמר כי היה שלם בכל לא חסר דבר זולתי שיראה בנים לבנו שינחלו מעלתו וכבודו ולכן התאוה לזה ולרבותינו בזה ענין נפלא אמרו (ב"ב טז) וה' ברך את אברהם בכל רבי מאיר אומר שלא היתה לו בת רבי יהודה אומר בת היתה לו אחרים אומרים בת היתה לו ובכל שמה דרש רבי מאיר שלא היתה לו בת לאברהם וזו לו לברכה כי לא היה יכול להשיאה (\להשיא?) רק לבני כנען הארורים ואם ישלחנה לארצו גם כן תעבוד שם עבודה זרה כמותם כי האשה ברשות בעלה ואברהם לא יחפוץ שיצא זרעו הכשר משרה אשתו חוצה לארץ ואף כי יעבוד עבודה זרה ורבי יהודה דרש כי בת היתה לו דאפילו ברתא לא חסריה רחמנא (שם קמא) והיא הברכה בכל כי היה לו כל אשר יחמדו האנשים לא חסר דבר ובאו אחרים והזכירו שם הבת ובאמת שאין הכוונה לאחרים והמחלוקת להם עם רבי יהודה להודיע אותנו שם הבת הזאת בלבד וחלילה להם שיוציאו ברכתו של אברהם שהיא גדולה וכללית לענין זה שיאמר הכתוב כי ברך אתו השם בבת אחת ששמה כך אבל אחרים חדשו בפירוש הכתוב הזה ענין עמוק מאד ודרשו בזה סוד מסודות התורה ואמרו כי "בכל" תרמוז על ענין גדול והוא שיש להקב"ה מדה תקרא "כל" מפני שהיא יסוד הכל ובה נאמר (ישעיהו מד כד) אנכי ה' עושה כל והוא שנאמר (קהלת ה ח) ויתרון ארץ בכל הוא יאמר כי יתרון הארץ וטובה הגדולה השופע על כל באי עולם בעבור כי בכל היא והיא המדה השמינית מי"ג מדות ומדה אחרת תקרא בת נאצלת ממנה ובה הוא מנהיג את הכל והיא בית דינו של הקב"ה הנרמז במלת וה' בכל מקום (ב"ר נא ב) והיא שנקראת כלה בספר שיר השירים בעבור שהיא כלולה מן הכל והיא שחכמים מכנים שמה כנסת ישראל במקומות רבים בעבור שהיא כנוסת הכל והמדה הזאת היתה לאברהם כבת כי הוא איש החסד ויתנהג בזו ולכך אמרו אחרים כי אין הברכה הזאת שנתברך בכל רומזת על שהוליד בת משרה אשתו או שלא הוליד אבל היא רומזת ענין גדול שברך אותו במדה שהיא בתוך מדת הכל ולכן תקרא גם היא כל כלשון כי שמי בקרבו (שמות כג כא) והנה הוא מבורך בשמים ובארץ ולכך אמר בה' אלהי השמים ואלהי הארץ והענין הזה נמצא לרבותינו רמוז בהגדות במקומות רבים כענין שאמרו במדרש חזית (שיר השירים ג כא) שאל רבי שמעון בן יוחאי את רבי אליעזר ברבי יוסי אפשר ששמעת מאביך מהו בעטרה שעטרה לו אמו (שיר השירים ג יא) אמר לו הן אמר לו היאך אמר לו משל למלך שהיתה לו בת יחידה והיה מחבבה יותר מדאי והיה קורא אותה בתי לא זז מחבבה עד שקרא אותה אחותי ולא זז מחבבה עד שקרא אותה אמי כך בתחילה חבב הקב"ה את ישראל וקראן בתי הדא הוא דכתיב (תהלים מה יא) שמעי בת וראי ולא זז מחבבן עד שקראן אחותי שנאמר (שיר השירים ה ב) פתחי לי אחותי רעיתי ולא זז מחבבן עד שקראן אמי שנאמר (ישעיהו נא ד) הקשיבו אלי עמי ולאומי לאמי כתיב עמד רבי שמעון בן יוחאי ונשקו על ראשו אמר לו אילו לא באתי אלא לשמוע זה הדבר מפיך די ומבואר זה במדרשו של ר' נחוניא בן הקנה (ספר הבהיר כב) אמרו בפסוק אנכי ה' עושה כל נוטה שמים לבדי רוקע הארץ מאתי (ישעיהו מד כד) אני כשנטעתי אילן זה להשתעשע בו כל העולם ורקעתי בו הכל וקראתי שמו כל שהכל תלוי בו והכל ממנו יוצא והכל צריכין לו ובו צופין ולו מחכים ומשם פורחים נשמות לבדי הייתי כשעשיתי אותו ולא יגדל עליו מלאך לאמר אני קדמתי לך גם בעת שרקעתי ארצי שבה נטעתי ושרשתי אילן זה ושמחתים ביחד ושמחתי בהם מי אתי שגליתי לו סודי זה עד כאן ועוד שם מבואר מאי ברוגז רחם תזכור (חבקוק ג ב) אמר בעת שחטאו לך בניך ותכעס עליהם רחם תזכור ומאי רחם תזכור זכור אותו שאמר ארחמך ה' חזקי (תהלים יח ב) ונתת לו המדה הזאת שהיא שכינתן של ישראל וזכור בנו שירשה ונתת לו המדה הזאת שהיא שכינתו של ישראל דכתיב (מלכים א ה כו) וה' נתן חכמה לשלמה וזכור אביהם אברהם דכתיב זרע אברהם אוהבי (ישעיהו מא ח) ובקרב שנים תודיע (חבקוק ג ב) ומהיכן היתה בת לאברהם הן דכתיב וה' ברך את אברהם בכל וכתיב (ישעיהו מג ז) כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו ההיא ברכה היתה בתו או לא היתה אלא אמו הן בתו היתה משל לאדון שהיה לו עבד שלם תמים לפניו ונסהו בכמה נסיונות ועמד בכולן אמר האדון מה אתן לעבד זה או מה אעשה לו אלא אצונו לאחי הגדול ליעצו ולשמרו ולכבדו חזר העבד עם אחיו הגדול ולמד מדותיו אהבו האח וקראו אוהבי דכתיב זרע אברהם אוהבי אמר מה אתן לו או מה אעשה לו הנה כלי נאה עשיתי ובו מרגליות נאות ואין כמותן והם סגולת מלכים אתננה לו ויזכה במקומי הדא הוא דכתיב וה' ברך את אברהם בכל עד כאן ואם תבין מה שכתבתי תדע מאמר הנשים הארורות שאמרו ומן אז חדלנו לקטר למלכת השמים חסרנו כל (ירמיהו מד יח) ולמה נכתבה המלה חסרת האל"ף ותשכיל דברים רבים סתומים בתורה ומקרא ואילו ידע זה המתהדר בסודותיו תאלמנה שפתיו מהלעיג על דברי רבותינו ולכן כתבתי זה לסכור פי הדוברים על הצדיקים עתק:

beraḵ ˀeṯ-ˀavraham bak-kol be-ˁošer u-neḵasim we-ḵavoḏ ˀoreḵ jamim we-banim we-zoṯ kol ḥemdaṯ ha-ˀaḏam (ˀibn ˁezra) we-hizḵir hak-kaṯuv ze lemor ki haja šalem be-ḵol loˀ hasar davar zulaṯi šej-jirˀe banim le-vano šej-jinḥalu maˁalaṯo u-ḵevoḏo we-laḵen hiṯˀawwe laze u-le-rabboṯenu baze ˁinjan nifla ˀameru (bavaˀ baṯraˀ 16 b) we-h' beraḵ ˀeṯ-ˀavraham bak-kol rabbi meˀir ˀomer šel-loˀ hajeṯa lo baṯ rabbi jehuḏa ˀomer baṯ hajeṯa lo ˀaḥerim ˀomerim baṯ hajeṯa lo u-vakkol šemah daraš rabbi meˀir šel-loˀ hajeṯa lo baṯ le-ˀavraham we-zo lo li-vraḵa ki loˀ haja jaḵol le-haśśiˀ raq li-vne ḵenaˁan ha-ˀarurim we-ˀim jišlaḥennah le-ˁarṣo gam ken taˁavoḏ śam ˁavoḏa zara kemoṯam ki ha-ˀiśša bi-ršuṯ baˁalah we-ˀavraham loˀ jaḥpoṣ šej-jaṣa zarˁo hak-kašer miś-śara ˀišto huṣa la-ˀareṣ we-ˀaf ki jaˁavoḏ ˁavoḏa zara we-rabbi jehuḏa daraš ki baṯ hajeṯa lo da-ˀafillu barṯaˀ laˀ hassereh rahamanaˀ we-hiˀ hab-beraḵa bak-kol ki haja lo kol ˀašer jaḥamdu ha-ˀanašim loˀ hasar davar we baˀu ˀaḥerim we-hizkiru šem hab-baṯ u-ve-ˀemeṯ še-ˀen hak-kawwana la-ˀaḥerim we-ham-maḥaloqeṯ lahem ˀim rabbi jehuḏa le-hoḏiaˁ ˀoṯanu šem hab-baṯ haz-zoṯ bilvaḏ we-ḥalila lahem šej-joṣiˀu beraḵto šel ˀavraham še-hiˀ

Hän siunasi Abrahamia kaikella: rikkauksilla, vauraudella, kunnialla, pitkäikäisyydellä ja lapsilla. Nämä kaikkihan ovat ihmisen himoitsemia [asioita] (ˀibn ˁEzra). Pyhät kirjoitukset mainitsevat tämän sanoakseen, että hän oli täydellinen kaikessa. Häneltä ei puuttunut mitään muuta kuin se, että olisi nähnyt lastenlapsensa perivän hänen korkean asemansa ja kunniansa. Siksi hän isosi sitä. Rabbeillamme on tähän ihme (נפלא niflaˀ). He ovat sanoneet:

ה siunasi Abrahamia Bakkol (kaikella)
Bavaˀ baṯraˀ 16 b

Rabbi Meˀir sanoo, ettei hänellä ollut tytärtä, rabbi Jehuḏa sanoo, että [kyllä] hänellä oli ja muut sanovat, että hänellä oli Bakkol-niminen tytär. Rabbi Meˀir selitti, ettei Abrahamilla ollut tytärtä, mikä oli hänelle siunaukseksi, sillä [silloisessa tilanteessa] hän ei olisi voinut naittaa tyttärensä kuin vain kirotuille kanaanilaisille.

Me-roˀš miq-qaḏme ˁolamim

מראש מקדמי עולמים
נמצאתי במכמניו החתומים.
מאין המציאני, ולקץ ימים
נשאלתי מן המלך.

me-roˀš miq-qaḏme ˁolamim
nimṣeˀti ve-miḵmannaw ha-ḥaṯumim.
me-ˀajin himṣiˀani, u-lqeṣ jamim
nišˀalti min ham-meleḵ.

Iankaikkisuudesta, kaiken alusta (Sananl. 8:23)
Olen ollut läsnä (Jes. 65:1) hänen kätkettyjen aarteittensa joukossa.
Ei-mistään hän minut tuotti, ja jonkin ajan kuluttua
Pyysin kuninkaalta luvan [lähteä] (Neh. 13:6).

שלשלת חיי מיסוד המערכה,
למשך תבנית בתמונה ערוכה,
לשקל על ידי עושי המלאכה,
להביא אל גנזי המלך.

šalšeleṯ ḥajjaj misoḏ ham-maˁaraḵa,
limšoḵ tavniṯ bi-ṯmuna ˁaruḵa,
lišqol ˁal jeḏe ˁośe ham-melaˀka,
le-haviˀ ˀel ginze ham-meleḵ.

Minun elämäni ketju [on lähtöisin] kosmoksen perustuksista.
Ne soivat [sille] hahmon kosmisen muodon avulla,
[Ja] luovuttivat [sen] rahastonhoitajille
Vietäväksi kuninkaan aarrekammioihin (Est. 3:9).

הופיע לגלות אשר הטמין.
הן משמאל הגלה ומהימין.
ממעלות היורדות מן
ברכת השלח לגן המלך.

hofiaˁ leḡalloṯ ˀašer hiṭmin.
hen miš-šemoˀl heḡla u-me-haj-jamin
mammaˁaloṯ haj-joreḏoṯ min
bereḵaṯ haš-šelaḥ le-ḡan ham-meleḵ.

Hän loisti paljastaakseen [sen], minkä oli piilottanut.
Vasemmalta hän karkoitti/paljasti [sen] ja oikealta
Pitkin askelmia, jotka viettävät alas
Kuninkaan puutarhan vesijohtolammikolta (Neh. 3:15).

בעפר רקמתי, ואם רוחך בי נשוב.
בנת לרעי כגר בארץ אהיה חשוב.
'עד מתי יהיה מהלכך ומתי תשוב
וייטב לפני המלך?'

beˁafar ruqqamti we-ˀim ruḥaḵa bi našuv.
banta lereˁi, ke-ḡer ba-ˀareṣ ˀehje ḥašuv.
'ˁaḏ maṯai jihje mahalaḵeka u-maṯai tašuv
waj-jiṭav lifne ham-meleḵ?'

Olen muodostunut (Ps. 139:15) tomusta, vaikka henkesi puhaltaa minussa.
Sinä näet aikeeni (Ps. 139:2). Minua on pidettävä muukalaisena maan päällä (Jer. 14:8).
'Kuinka kauan matkasi kestäisi? Milloin tulisit takaisin?
Kuningas näki hyväksi lähettää minut (Neh. 2:6).'

נר לרגלי שמת ולנתיבתי,
תחפש כל חדרי בטן ברוח נדיבתי,
ובצאתי מלפניך הזהרת אותי:
ירא את יי, בני, ומלך!

ner le-raḡli śamta we-lintivaṯi,
teḥappeś kol ḥaḏre veṭen be-ruaḥ neḏivaṯi,
u-vṣeˀti mil-le-faneḵa hizharta ˀoṯi:
jeraˀ ˀeṯ jhwh, beni, wam-meleḵ!

Asetit lampun, joka valaisee askeleeni ja matkani (Ps. 119:105).
Tutkit sydämen perimmät sopet (Sananl. 20:27) alttiin henkeni avulla (Ps. 51:14).
Ja lähtiessäni luotasi sinä varoitit minua:
Pelkää Jahwea, poikani, ja kuningasta!

נתת בידי לב מאזני משפט ופלס.
אם לחסד ימציאני - בו אתעלס,
ואם לרעה - יהיה לעג וקלס,
כי לא היתה מהמלך.

naṯatta biḏe lev moˀzene mišpaṭ wa-feles.
ˀim le-ḥeseḏ jamṣiˀeni - bo ˀeṯˁalles,
we-ˀim le-raˁa - jihje laˁaḡ we-qeles,
ki loˀ hajeṯa me-ham-meleḵ.

Olet antanut sydämeni käsiin puntarin ja vaa'an (Sananl. 16:11).
Jos se tuo minulle siunauksen (Job 37:13) - siitä nautin
Jos kirouksen - se olkoon pilkaksi ja ivaksi (Ps. 44:14 ja 79:4)
Sillä kuninkaalla ei ollut [siihen] osuutta (2 Sam 3:37).

חגור חרדות להודות פשעי אחיש
בטרם לבית מועד כבדי גז חיש.
שם תוי בפני יענה - ומי יכחיש
את אגרות המלך?

ḥaḡur ḥaraḏoṯ lehoḏoṯ pišˁi ˀaḥiš
be-ṭerem le-veṯ moˁeḏ kevoḏi gaz ḥiš.
šam tawi be-fanaj jaˁane - u-mi jaḵḥiš
ˀeṯ ˀiggeroṯ ham-meleḵ?

Vavisten kiiruhdan tunnustamaan pešaˁ-syntini
Ennen kuin kunniani kiitää (Ps. 90:10) kokoontumispaikkaan.
Siellä allekirjoitukseni puhuu minua vastaan (Job 31:35) - ja kukapa voi mitätöidä
Kuninkaan mahtikirjeet (Neh. 2:9)?

נסמכתי עליך ולא למעשי אפנה,
כי אמרתי: עולם חסד יבנה.
בטרם אקרא הלא תענה,
כי בשתי לשאול מן המלך.

nismaḵti ˁaleḵa we- loˀ lemaˁśaj ˀefne,
ki ˀamarti: ˁolam ḥeseḏ jibbane.
be-ṭerem ˀeqraˀ ha-loˀ taˁane,
ki bošti lišˀol min ham-meleḵ.

Tukeudun sinuun (Ps. 71:6) enkä käänny tekojani kohti,
Minä sanon: ikiajoiksi on armo rakennettu (Ps. 89:3).
Ennen kuin ehdin kysyä, etkö jo vastaa,
Sillä minua hävetti pyytää kuninkaalta (Esra 8:22).

דרכיך ינחמוני, כי שמעתי עוונות תכבש.
ובך חסיה נפשי ולא תבוש,
כי הגוף במסגר תכבש,
והיא - בהיכלי מלך!

deraḵeḵa jenaḥamuni, ki šamaˁti ˁawonoṯ tiḵboš.
u-veḵa ḥasaja nafši we-loˀ tevoš,
ki hag-guf bam-masger tiḵboš,
we-hiˀ - be-heḵle meleḵ!

Sinun tiesi lohduttavat minua, sillä olenhan kuullut, että poljet maahan ˁawon-synnit.
Ja sinuun minun sieluni turvaa (Ps. 57:2) eikä häpeä,
Sillä ruumiin sinä poljet hautaan,
Mutta [sielu] on kuninkaan palatseissa.

יודעת אז: בשחת אותי תטבל,
הלא אם שלמתה חבול תחבל -
תשיבנו לה אחרי תסבל
המשפט אשר שפט המלך.

joḏaˁaṯ ˀaz: baš-šaḥaṯ ˀoṯi tiṭbol,
ha-loˀ ˀim śalmaṯah ḥavol taḥbol -
tešivennu lah ˀaḥare tisbol
ham-mišpaṭ ˀašer śafaṭ ham-meleḵ.

[Sielu] tietää kuitenkin: [vaikka] sinä ryvettäisit minut likakuopassa,
Vaikka ottaisit pantiksi sielun viitan -
Palautat se hänelle (2 Moos. 22:25), kun hän on kärsinyt
Tuomion, jonka kuningas oli antanut (1 Kun. 3:28).

חזק יד חלושה ותשב לה באיתן.
ובעת ישובו הדברים להויתן
תשנה לטוב מגנת הביתן
הפרדס אשר למלך.

ḥazzeḳ jaḏ ḥaluša we-ṯešev lah beˀeṯan.
u-ve-ˁeṯ jašuvu had-devarim lahawajaṯan
tešanneha le-ṭov migginnaṯ hab-biṯan
hap-parḏes ˀašer lam-meleḵ.

Vahvista heikkoa kättä ja pidä se jäntevänä (1 Moos 49:24).
Ja sinä hetkenä kun kaikki palaa alkutilaansa
Siirrä hänet kuninkaan palatsin sisäpihan
puutarhan parhaimpaan osaan (Est. 2:9 ja 7:8).