Rabbi Moše Cordobalainen (1522-1570) eli Ramaq

Deboran palmu

1

1

האדם ראוי שיתדמה לקונו: האדם ראוי שיתדמה לקונו ואז יהיה בסוד הצורה העליונה צלם ודמות, שאלו ידמה בגופו ולא בפעלות הרי הוא מכזיב הצורה ויאמרו עליו צורה נאה ומעשים כעורים. שהרי עיקר הצלם והדמות העליון הן פעלותיו, ומה יועיל לו היותו כצורה העליונה דמות תבנית אבריו ובפעלות לא יתדמה לקונו. לפיכך ראוי שיתדמה אל פעלות הכתר שהן י"ג מדות של רחמים עליונות. ורמוזות בסוד הפסוקים (מיכה ז, יח) מי אל כמוך. ישוב ירחמנו. תתן אמת. אם כן ראוי שתמצאנה בו י"ג מדות אלו. ועכשו נפרש אותן הפעלות י"ג שראוי שתהיינה בו:

ha-ˀaḏam raˀuj šej-jiṯdamme le-qono we-ˀaz jihje be-soḏ haṣ-ṣura ha-ˁeljona ṣelem u-ḏemuṯ še-ˀillu jeḏumme be-ḡufo we-loˀ bi-fˁulloṯ hare huˀ maḵziv haṣ-ṣura we-joˀmeru ˁalaw ṣura naˁa u-maˁaśim ke-ˁurim še-hare ˁiqqar haṣ-ṣelem we-had-demuṯ ha-ˁeljon hen peˁulloṯaw u-ma joˁil lo hejoṯo ke-ṣura ha-ˁeljona demuṯ tavniṯ ˀevaraw u-feˁulloṯ loˀ jiṯdamme le-qono raˀuj šej-jiṯdamme ˀel peˁulloṯ hak-keṯer še-hen 13 middoṯ šel raḥamim ˁeljonoṯ u-remuzoṯ be-soḏ hap-pesuqim (miḵa 7:17) mi ˀel kamoḵa jašuv jeraḥamenu titten ˀemeṯ ˀim ken raˀuj šet-timṣaˀenna bo 13 middoṯ ˀellu we-ˁaḵšaw nefareš ˀoṯan hap-peˁulloṯ 13 še-raˀuj šet-tihjena bo

Ihmisen sopii muistuttaa luojaansa, koska silloin hän [osallistuu] kuvan (ṣelem) ja kaltaisuuden [puolesta] ylhäisimmän muodon (ṣura) salaisuuteen. Jos taas hän muistuttaa ruumiinsa mutta ei tekojensa [puolesta], kas hän pettää muodon ja hänestä sanotaan «kaunis muodoltaan mutta käytöstavat kuin akanoita». Sillä kas ylhäisimmän muodon ja kaltaisuuden juuri/olemus on [hänen] teoissaan. Ja mitä ihmistä hyödyttää olla ylhäisimmän muodon, [Jumalan] raajojen hahmon kaltainen, jos hän ei teoissaan muistuta luojaansa? Siksi on sopivaa, että hän [saa ne] muistuttamaan kruunun tekoja, joita ovat 13 ylhäisintä laupeuden mittaa. Salaisuuteenhan vihjataan jakeessa

Jumala, onko sinun vertaista... Sinä armahdat meitä yhä... Sinä osoitat uskollisuutta...
Miika 7:18-20

Kun kerran näin on, on sopivaa, että hänessä esiintyvät nuo 13 mittaa.

2

הא' - מי אל כמוך - מורה על היות הקדוש ברוך הוא מלך נעלב, סובל עלבון מה שלא יכילהו רעיון. הרי אין דבר נסתר מהשגחתו בלי ספק, ועוד אין רגע שלא יהיה האדם נזון ומתקים מכח עליון השופע עליו, והרי תמצא שמעולם לא חטא אדם נגדו שלא יהיה הוא באותו הרגע ממש שופע שפע קיומו ותנועת אבריו, עם היות שהאדם חטא בכח ההוא לא מנעו ממנו כלל אלא סובל הקדוש ברוך הוא עלבון כזה להיות משפיע בו כח תנועות אבריו, והוא מוציא אותו כח באותו רגע בחטא ועון ומכעיס והקדוש ברוך הוא סובל. ולא תאמר שאינו יכול למנוע ממנו הטוב ההוא ח"ו שהרי בכחו ברגע כמימרא ליבש ידיו ורגליו כעין שעשה לירבעם, ועם כל זאת שהכח בידו להחזיר הכח הנשפע ההוא והיה לו לומר כיון שאתה חטא נגדי תחטא בשלך לא בשלי, לא מפני זה מנע טובו מן האדם אלא סבל עלבון, והשפיע הכח והטיב לאדם טובו. הרי זה עלבון וסבלנות מה שלא יספר ועל זה קוראים מלאכי השרת להקדוש ברוך הוא מלך עלוב והינו אומרו מי אל כמוך, אתה אל בעל חסד המטיב, אל בעל כח לנקם ולאסף את שלך, ועם כל זאת אתה סובל ונעלב עד ישוב בתשובה.

הרי זו מדה שצריך האדם להתנהג בה רצוני הסבלנות וכן היותו נעלב אפלו למדרגה זו ועם כל זאת לא יאסף טובתו מן המקבל:

hare zo midda šeṣ-ṣariḵ ha-ˀaḏam le-hiṯnaheḡ bah reṣoni has-savlanuṯ we-ḵen hejoṯo neˁelav ˀafillu le-maḏreḡa zo we-ˁim kol zoṯ loˀ jeˀesof ṭovaṯo min ham-meqabbel

hare – kas tässä ; zo – tämä ; midda – mitta, ominaisuus ; √ṣrk (qal) – tarvita ; ˀaḏam – ihminen ; √nhg (hiṯpaˁˁel) – käyttäytyä ; be- – INES ; -ah – -nsa/-nsä ; raṣon – hyvä tahto ; savlanuṯ – pitkämielisyys ; we- – ja ; ken – näin, niin, kyllä ; √hjh (qal) – olla, tulla ; √ˁlb (nifˁal) – tulla loukatuksi ; ˀafillu – vaikka ; maḏreḡa – askelma, aste ; we-ˁim kol zoṯ – ja vielä, tästä huolimatta ; loˀ – ei ; √ˀsp (qal) – kerätä, koota ; ṭova – hyvyys, hyvinvointi ; min – ELAT, ABL ; √qbl (piˁˁel) – vastaanottaa

Kas tässäpä ominaisuus, jonka mukaan ihmisen tulee käyttäytyä — nimittäin pitkämielisyys. Tullessaan loukatuksi vaikka [vähäisissäkin] määrin, ei hän siitä huolimatta [saa] pidättää hyvyyttään siltä, jonka [oli määrä] sitä vastaanottaa.